בלוג אורח

ברוכים הבאים!
בשמחה ובכבוד אנו מארחים כאן בלוגרים ובלוגריות, המשתפים פוסט בדוגרינט.

כל הבלוגים كل المدونات

גל אמיר - דברים שנאמרו בפאנל סופרי משגב

תגיות בלוג
ישובים

הבו לנו ריאליזם ויסראלי
השתתפתי בפאנל סופרי משגב. זה פחות או יותר האירוע האחרון ב"חודש הקריאה והספרות" שהיה פעם "שבוע הספר", שאחריו אנחנו אמורים להתיישב על כורסה מותשים ושבעי רצון ולספור את הכסף שעשינו במכירות הספרים העבריים שכתבנו. היו באירוע חוץ ממני גם בוריס זיידמן ואמיר גוטפרוינד מיובלים, גבריאלה רותם אביגור מאבטליון, והנחתה הסופרנית (סופרת וספרנית - מחידושי הלשונאי רון ניסל) רבת הקסם רוני אשכול מאשחר.

בקיצור, היו שם לפחות שני מגה סטארים, ובוריס שהוא בנאדם עמוק ואיכותי, ורוני, שרק החיוך שלה עושה את הערב. רוב האנשים גילו בקיאות מאוד עמוקה לפחות ביצירה של גבריאלה, וירדו שם לפרטי פרטים של איך היא כתבה כל טוויסט בעלילה של "חמסין וציפורים משוגעות", שיש בזה ברוך השם כמה מאות עמודים. אני כנראה קצת פחות מוכר. אז קצת נשאבתי לתפקיד הסטנדאפיסט, כדי לקבל את הצומי, אבל זה בא לי בקלות, ואחרי כל העניין גם שמעתי מהקהל ש"היה מצחיק יותר ממה שחשבתי". אני חושב שאם מישהו קם מהכורסה של היורו ומגיע לספריית משגב כדי לשמוע אותי אני צריך לתת לו את כל הזיקוקי די נור הרטוריים, וגם להגדיל את המנה בלי שקל תשעים.

אז הנה דברים שנאמרו על ידי בפאנל סופרי משגב, בתשובה לשאלה - "למי אתה כותב?" (שלושת האחרים אמרו "לעצמי", אם אני זוכר נכון).

"לפני כשנתיים התעוררתי, והנה אני גר ביישוב, המוקף כולו בגדר, ובה נטוע שער צהוב שאינו מאפשר לכל אחד להיכנס. הסתכלתי מסביב וראיתי את שכני. והנה כולם אנשים נחמדים, טובים, יפים, משכילים, חכמים ואיכותיים. ושאלתי את עצמי - 'איך קרה שאתה מוקף באנשים נחמדים, טובים, יפים, משכילים, חכמים ואיכותיים?' ואז נזכרתי שכדי להתקבל אל היישוב הייתי צריך לעבור ועדת קבלה שבדקה את נחמדותי, את טוב לבי, את יופיי, את השכלתי את חוכמתי ואת איכותי.  וכך גם שכני.

להיות מוקף באנשים נחמדים, טובים, יפים, משכילים, חכמים ואיכותיים זה משהו שהורס את היצירה. זה מביא לשאיפה מובנית לבינוניות. אני איני שואף לבינוניות. לכן איני יכול עוד להיות מוקף באנשים נחמדים, טובים, יפים, משכילים, חכמים ואיכותיים, ואיתכם הסליחה.

רוברטו בולניו, שכתב את הספר הטוב ביותר שקראתי השנה (ואם מישהו לא בדיוק באמצע ספר של בוריס או אמיר או גבריאלה, אז כולם לעזוב הכל ולקחת ליד את בלשי הפרא) לא היה נחמד, טוב, יפה, משכיל, חכם ואיכותי. הוא לא היה עובר ועדת קבלה באף יישוב סביר. כך גם גיבוריו. הגיבורים האלו כותבים בז'אנר שנקרא "ריאליזם ויסראלי", ריאליזם מהקרביים. אם כך - לכך עלינו לשאוף. הבו לנו ריאליזם ויסראלי משגבי, שיפצה אותנו על כך שאנחנו מוקפים בשכפולים ושיבוטים של אותו דגם אנושי בסיסי.

אם כך, התשובה לשאלה "למי אתה כותב" אצלי לפחות, היא שאני כותב לוועדת קבלה תיאורטית, שלאחר שתדון בענייני, ידפוק יושב הראש על השולחן, ויאמר - את הבנאדם הזה אני לא רוצה ביישוב שלי."

גל אמיר בראיון רדיו: על הכתיבה, על ועדת הקליטה בישוב ועוד.

פורסם לראשונה בבלוג של גל אמיר

אודות גל אמיר
יליד עפולה, 1968. מתגורר עם אשתו ושלושת ילדיו ביישוב הקהילתי אשחר במשגב, יישוב לו אידיאולוגיה של חיים משותפים של דתיים וחילוניים.
עובד כעורך דין בעפולה, עיסוק המשמש כרקע למותחנים שפרסם.

הספרים שכתב, רובם ספרי מתח, זוכים להצלחה ולביקורות משבחות:
עפולה, רח' האופרה 3 (1998)
חיילי הבדיל צועדים לאטם  (2000)
לילה אדום (2003). ספר ערפדים, שהיה מועמד לפרס גפן בקטגוריית ספר המדע הבדיוני המקורי.
השלישית בשורה השנייה (2005)
המתמחה  (2007) המשך ל"עפולה, רח' האופרה 3
רוח צפונית (2011)
 

 

תגובות

ירדתי גם לדעתך

הקטרוג על הגדר (אצלנו אין, החורש עושה את העבודה) על השער הצהוב והמעצבן והשכנים הנחמדים, טובים ויפים - מוכר לי. כבר 32 שנה אני שואלת את עצמי למה אני גרה במקום מעצבן מרוב טוב, וממשיכה להנות. זה כאילו יש בי פגם יצור, אני נמשכת אל הדומה לי, אל המרחב הירוק והניתוק ממפגעי המודרנה ומקטרת על הבחירה של עצמי. ואתה יודע מה גל, את כל מה שאחר, מזעזע, מופרע אני מוצאת בספרים. זו אולי הסיבה שאתה כותב, זו גם אחת הסיבות שאני קוראת.. ומכאן אני זזה לספריה למצוא לי איזה ריאליזם סוראלי שייתן תשובה ליום היפה הזה.

פרסום תגובה חדשה

ערך מאפיין זה ישאר פרטי ולא יוצג באופן ציבורי.
CAPTCHA
בדיקה זו מיועדת לוודא שהינך חי ונושם ואינך מחשב המפיץ ספאם