כל הבלוגים كل المدونات

קיבוץ יפעת - בדיוק באמצע.

ישובים

 

דמיינו לעצמכם, אתם בדרכם הביתה, אחרי יום עבודה ארוך, ובא לכם להתפנק בקפה חם, שרידים ארכיאולוגיים היסטוריים והופעה טובה. אם כביש 73 הוא חלק מהדרך חזרה שלכם הביתה אתם מסודרים. באמצע הכביש, בין צומת תל עדשים ו- צומת נהלל, שוכן לו קיבוץ יפעת.
 
הקמת הקיבוץ: איחוד ופירוד
הקיבוץ קם כתוצאה מאיחודה של קבוצת השרון עם חלק מחברי קיבוץ גבת. הקבוצה מגבת התיישבה במקור על אדמת הכפר הערבי "ג'בתא". השם המקורי הוא "גבתא"- עיירה בתחומיציפורי" מתקופת בית שני, ששרידיה נמצאים באתר ארכאולוגי בתחום הקיבוץ. שם זה השתמר גם בשמו של אותו כפר ערבי נטוש- ג'בתא, שעל אדמותיו הוקם לבסוף הקיבוץ.
 
החברים בגבת הגדירו את עצמם 43% חברי מפא"י ואילו הרוב תמך בהמשך הקשר לקיבוץ המאוחד. הוסכם כי הקיבוץ יתפלג לשני חלקים. על אף החלוקה החברתית המשיך המשק להתנהל כמשק מאוחד כשנתיים נוספות עד ביצוע החלוקה למעשה. חברים בקבוצת השרון החלו לבדוק את המחשבה לאחד את קבוצת השרון עם אנשי מפא"י שבגבת.
 
קבוצת השרון התיישבה תחילה ב"עין בדה", אולם אחרי זמן קצר הועבר היישוב לשטח של הקרן הקיימת באדמת "מהלול". בשטח זה החליטו המוסדות המיישבים להקים שתי קבוצות בשכנות: קבוצת השרון וקבוצת שרונה, שלימים הסבה את שמה ל"עיינות". שנים ספורות לאחר מכן החליטה הקרן הקיימת לקרוא ליישוב הזה "רמת- דוד", על שם ראש ממשלת בריטניה דאז – דוד לויד ג'ורג'.

 
בדצמבר 1951 התקיים משאל על האיחוד בין חברי גבת, למחרת התקיים אותו משאל בקבוצת השרון. ברוב מכריע, כמעט ללא התנגדות, נתקבלה ההצעה על איחוד שתי הקבוצות. לשתי הקבוצות שהתאחדו היו כמה עניינים דחופים לסדר. הראשון שבהם: קביעת המקום ליישוב החדש. חברי הקיבוצים ערכו סיורים בסביבה הקרובה לחפש אחר מקום מתאים. הגבעה הסמוכה לקיבוץ גבת, גבעה שהייתה שייכת לפני קום המדינה לכפר "מג'דל" (שלימים הפך לעיר "מגדל העמק" המתאפיינת ברובה בצביון יהודי) ובפי חברי גבת נקראה "גבעת הכלניות", נמצאה מתאימה מאוד לבניית היישוב.
 
 כאשר התחילו לבדוק את העניין במשרדי הממשלה, התברר שמשרד התכנון צירף את הגבעה לתחום העיירה "מגדל העמק" שאז הייתה בתחילת דרכה, ורשם אותה במפות כאזור התעשייה העתידי של העיירה. אחרי בירורים יסודיים הוחלט להקצות את השטח הזה בכל זאת ליישוב החדש. שם היישוב נבחר מתוך מספר רב של הצעות, ולבסוף "יפעת" היה השם הסופי. בתחילת דרכו, נקרא הקיבוץ "איחוד השרון - גבת", אך מאוחר יותר שונה שמו ליפעת, על שם היישוב המקראי "יפיע" שהיה ככל הנראה במקום זה. שם זה  מהווה גם, ככל הנראה, את מקור שמו של הכפר יפיע הסמוך לקיבוץ.
 
פנינים ארכיאולוגיות
קיבוץ יפעת עבר שינוים רבים במהלך השנים, והיום ניתן למצוא בו אטרקציות רבות.
אחת מהן ומיוחדת במינה היא: המאוזוליאום הרומי. המאוזוליאום מהתקופה הרומית, השתייך ככל הנראה לאחת המשפחות העשירות של היישוב הגדול בגבת באותה תקופה. במרכז המאוזוליאום נמצא מבנה קשתי, שאת הפתח הפנימי שלו סגרה אבן גולל. במקום נמצאו מסמרי מתכת ושברי נרות חרס, וכן כלי זכוכית, בחלקם שלמים, בהם גם בקבוק בושם מוכסף.
 
סיפור מציאתו של המאוזוליאום הרומי בקיץ תשכ"א,1961, יכול להיחשב מזל גדול. יום אחד החליטו חברי הקיבוץ לשפץ את מגרש הכדורגל שלהם. הבולדוזר עלה על השטח, התחיל לעבוד  ונעצר כשנתקל באבנים ענקיות, בעומק של כחצי מטר. הוחלט מיד להפסיק את העבודה וזימנו ארכיאולוג מומחה כדי שיחליט אם יהיה משחק בשבת הקרובה או לא. כפי שאתם מבינים, מאז, לא שוחק אף משחק אחד נוסף על המגרש. הוא הפך לאתר ארכיאולוגי היסטורי. בתקופה שלאחר מכן עבר האתר שחזור, ומסביב לו נבנו קירות תמך לשם הגנה ושמירה על המקום.
 
לפני הקמת הקיבוץ, הגבעה עליה תוכנן לקום קיבוץ יפעת הייתה מלאה בגתות.זוהי תופעה גיאוגרפית-היסטורית-ארכיאולוגית מיוחדת שלא ניתן כמעט למצוא עוד בימנו שרידים לה. בסך הכל תועדו בפירוט כ-70 גתות. סביר להניח שאין עוד מקום בארץ שבו נמצאו גתות יין בצפיפות כזאת. הגתות עשויות כמעט כולן על פי אותה תבנית, משטח דריכה ויקב (בור היקוות) החצובים בסלע. משטח הדריכה רדוד ומשופע, חצוב כטרפז, שבסיסו הארוך בחלקה העליון של הגת ובסיסו הקצר בתחתיתה צמוד ליקב.
 
מסביב לכל גת נמצאו כמה גומות לא עמוקות, שמספרן לא קבוע. בשקעים אלה הוצבו אולי כדי מים לשתייה ולרחיצת הרגליים. יש הסבורים שהם שימשו לעיגון כלונסאות שהוצבו לפריסת צל או עיגון למוטות אחיזה לדורכים בגת. מאחר שהגתות הותאמו לתנאי השטח ולטופוגרפיה, יש לכל אחת מהן ייחוד אינדיווידואלי מסוים. בבניית קיבוץ יפעת, ומאוחר יותר בבניית בית הספר האזורי, "המוזיאון לראשית ההתיישבות" וההרחבה הקהילתית, נהרסו רוב הגתות שהיו על גבעות יפעת. על המעטות שנשארו, רובן בין הבתים והגינות, צריך לשמור מכל משמר.
 
המוזיאון לראשית ההתיישבות
אטרקציה נוספת שניתן למצוא בקיבוץ יפעת היא: המוזיאון לראשית ההתיישבות בעמק, ע"ש עודד ארצי. המוזיאון לראשית ההתיישבות בקיבוץ יפעת מתעד, מציג ומספר את סיפורם המופלא של מתיישבי העמק, החלוצים שהתיישבו בו בשנות העשרים של המאה העשרים, ועד הקמת המדינה. המוזיאון לראשית ההתיישבות הנו חלק מהמרכז ללימודי ההתיישבות בעמק יזרעאל העוסק בסיפורו של העמק.
 
המוזיאון נמצא בקיבוץ יפעת ובו נמצאת תצוגה מהגדולות בארץ בנושא ההתיישבות, המספרת את סיפור החלוצים בעמק בשנים 1911 – 1951. בתצוגה ניתן למצוא: תמונות, חפצים, מבנים, בגדים, כלי עבודה, מחרשות, טרקטורים וכלי חקלאות מאז ועד היום. ההדרכה שמה דגש על סיפורים אישיים וסיפורי מקום.
 
הביקור במוזיאון וההדרכה מתמקדים במסרים ובערכים החברתיים והלאומיים
כפי שבאו לידי ביטוי במעשה החלוצי. מי שמעוניין לבקר במוזיאון יוכל לפנות לתיאום לפי לוח זמנים המופיע ב "מידע למבקר".
 
קיבוץ יפעת כיום
כיום, יפעת הוא קיבוץ מופרט שרבים מחבריו מוצאים את פרנסתם מחוץ לקיבוץ. בקיבוץ עצמו מספר ענפים חקלאיים - גידולי שדה, חממות לצמחי משי, רפת שהיא הגדולה בארץ ובה יותר מ-1,000 פרות ,לול, מחלבות צאן ומשתלה. בנוסף ישנו מפעל "שלהב" לחוטי ליפוף ואפילו אולפן הקלטות.
 
בשנת 2010 החלה בנייה של הרחבה קהילתית שתושביה לא יהיו חברי הקיבוץ.
רוב ילדי הסביבה, מגיעים ללמוד ב "מקיף העמק המערבי", חטיבת ביינים + תיכון הנמצא בתוך הקיבוץ. מדובר בבית ספר עם מגמת תיאטרון מפותחת ופעילה.
 
קיבוץ יפעת מציע במה להופעות מוזיקה ותיאטרון באולם ההופעות (700 מקומות) הנמצא בתוך הקיבוץ. באולם נערכות הופעות חיות וטקסים וכל מי שמעוניין מוזמן להתעניין ולהגיע להופעה טובה בקיבוץ פסטורלי ושקט.
 
אז בפעם הבאה שאתם נוסעים בכביש 73, וחולפים על פני תחנת דלק צהובה, וסניף בית קפה של רשת "קפה- קפה", תדעו שמסתתר לו מאחורה קיבוץ מלא הפתעות ואתרי ביקור היסטוריים וחשובים... סעו בזהירות.....
 
גת עתיקה בקיבוץ יפעת, מתוך אתר הקיבוץ

גת עתיקה בקיבוץ יפעת, מתוך אתר הקיבוץ

תגובות

פרסום תגובה חדשה

ערך מאפיין זה ישאר פרטי ולא יוצג באופן ציבורי.
CAPTCHA
בדיקה זו מיועדת לוודא שהינך חי ונושם ואינך מחשב המפיץ ספאם