האם תקינה מחמירה מביאה לצדק חברתי? 13.2.12

שלום,

תודה על ההתייחסויות המעניינות. נראה שבעוונותיי לא הקפדתי על ההבחנה בין חוק והתקנות הנובעות ממנו לבין התקנים לפליטה לסביבה.

הדילמה שהצגתי התייחסה אך ורק לתקנים לפליטה לסביבה (קולחין לפני השקיה חקלאית , תימלחות לפני הזרמה לים, פליטה מארובה ועוד) תקנים הנמדדים בדרך כלל בריכוז ליחידה (למשל מ"ג/ליטר).

על אלה נוספה דרישת הכותבים לפיקוח ולאכיפה של חוקים ושל תקנים לפליטה, נושאים חשובים מאד בהם לא נגעתי כלל. על יישום התחלתי של חוק אוויר נקי והיתרי פליטה למפעלים : http://n.sviva.gov.il/subjectsEnv/Air/LicensesAndPermits/Pages/default.aspx

בברכה , הילה בן דורי"

תמוהה בעני תגובתה של גברת דורי, הממונה על איכות הסביבה בצפון, טעון הבעיות הסביבתיות. האם שיקולים כלכליים של היזם, שיש שיוטו או לא יוטו לעבר האזרח בסופו של יום, צריכים לעמוד לנגד עני הרגולטור? מומשל הדבר להמלצה היפוטטית של מנהל כלא לשחרר עברייני מין שהורשעו על מנת לחסכוך לכספי משלם המיסים. האם אין היא רואה את המדרון החלקלק, נטול ההגבלות ורבוי הסכנות אליו היא מכוונת??

הקשר בנוגע לתחלואה וסביבה הוכח, משרד הבריאות בעצמו טוען ששלושים אחוזים מהתחלואה נגרמת ממפגעי סביבה, בראש ובראשונה זיהום אוויר. אגב, זיהום אוויר נגרם לא רק ממפעלים, אלא גם משריפות של פסולת. רעה חולה דווקא במקומות כביכול פסטורליים כמו הגליל.

מחקרים רבים מוכיחים בדיוק ההפך: המעבר של תעשיות למדינות עולם שלישי נגרם בגלל שכר עבודה נמוך, ולא בגלל החמרת האכיפה הסביבתית או הקנסות.

זיהום סביבתי עולה לנו בבריאות, אך את הבריאות הזו לא המזהמים משלמים.

לעניות דעתי תקינה סביבתית מחמירה לא רק שאינה פוגעת בצדק חברתי אלא מקדמת אותו. נשאלת השאלה, מהו צדק חברתי?