זהו ראיון רדיו טלפוני, ולא בכדי, רויטל בת 57 נשואה ואמא לשני ילדים בוגרים. רויטל לא הגיעה לאולפן ברדיו אורנים כי הוא לא מספיק נגיש לה.
"מה לא נגיש בו?" אני שואלת
רויטל: "האולפן נגיש למחצה. למי שבא על כסא גלגלים, קשה למצוא חנייה וצריך הרבה להסתובב והשיפועים לא נוחים".
אני מספרת לרויטל על שיחה שערכתי עם אישה שעובדת עם בעלי צרכים מיוחדים בצפון, ובה שאלתי אותה: האם יש קשר ייחודי בין אזור הגליל לנכויות? והיא ענתה לי: "כסא גניקולוגי", מסתבר שאישה שמתניידת על כסא גלגלים צריכה כסא גניקולוגי מיוחד ובגליל להבדיל מהמרכז הכסא המותאם נדיר.
דוגמא נוספת היא העסקת עובדים זרים. "מה הקשר?" שאלתי, אתם מוזמנים לשמוע את התשובה בראיון.
רויטל מנהלת את נגישות ישראל צפון מזה שלוש שנים. עד שהתחילה בתפקידה, עסקו בנגישות רק בין גדרה לחדרה. אני מתעניינת באלו תחומים מטפלים תחת הכותרת "נגישות". כשהתחלתי להתעניין בתחום הייתי בודקת אם מקום נגיש לפי שיפוע כניסה במקום מדרגה ורוחב הכניסה לשירותים.
רויטל מרחיבה לי את המנעד ומסבירה: "בנגישות כוללים לקויות חושים: ראייה ושמיעה, לקות קוגניטיבית, נגישות השירות (למשל פינת מודיעין גבוהה שגורמת לאדם הנמוך להרגיש קטן ומוקטן).
מה השאיפה שלכם ב"נגישות ישראל"?
"אנחנו רוצים שכל אחד יוכל לרצות ולעשות כל דבר."
כמה מילים מהטרמינולוגיה של נכות: "ללא צרכים מאובחנים", כולנו "נשאי נגישות " (מינוח שהכניס ח"כ אילן גלאון שמשתמש בכסא גלגלים).
"הלקות שלי נתנה לי המון מוטיבציה להתגבר ולעשות למעני ולסביבתי. כילדה הייתי מאד חברותית, למדתי בבית ספר רגיל".
"עד כמה 'ספרו' אותך?" אני שואלת, "האם היו התאמות?" רויטל מסבירה שבתי ספר הם אחד המבנים הכי פחות נגישים במדינה.
"ולמרות זאת השתתפתי בטיולים, בפעילות תנועות הנוער, לא ויתרתי על אף חוויה".
"איזה מין הורים אתם כאשר שניכם בעלי נכויות?"
"אנחנו הורים המסוגלים לעשות הכל ויותר והילדים שלנו גאים בנו. כשבני היה בגנון שאלו אותו למה אמא שלך ככה? והוא השיב: "כי נוח לה.."
את המודעות לנגישות פיתחה כשהייתה סטודנטית. "כל ההתניידות באוניברסיטה בבר אילן גזלה ממני המון אנרגיה, והייתי מאחרת בגלל המרחקים, הייתי צריכה לבקש לצופף את מרחב הפעילות שלי והם באוניברסיטה נענו לי לחלוטין. בגיל 28 כבר הייתי ד"ר לביולוגיה, לא תמיד הבנתי את הקשיים של בעלי הצרכים המיוחדים כי אני למדתי לחדד את המרפקים ולהילחם על המקום שלי.
בקיץ בתקופת המחאה החברתית והאוהלים, הפעילות לא הייתה נגישה. לא חשבו עלינו, חלק גדול ממרירות ומצוקה של בעלי הנכויות הוא תוצאה של בעיות הנגישות".
אני תופסת שלרויטל יש מלא מלא מאמצים ביום יום שלי אין אותם, כל המאמצים הקשורים לנגישות. ואולי בגלל זה היא מגדירה את עצמה כאופטימית ללא תקנה, ואני שואלת את עצמי האם היא יכולה להרשות לעצמה להיות משהו אחר?
ראיון אופטימי - מוזמנים לשמוע.
<object align="middle" width="410" height="50" classid="clsid:d27cdb6e-ae6d-11cf-96b8-44455354000" codebase="http://download.macromedia.com/pub/shockwave/cabs/flash/swflash.cab#version=9,0,0,0" id="ICastPlayer1"><param name="allowScriptAccess" value="sameDomain" /><param name="allowFullScreen" value="false" /><param name="movie" value="http://www.icast.co.il/ICastPlayer1.swf" /><param name="quality" value="high" /><param name="bgcolor" value="#ffffff" /><param name="wmode" value="transparent" /><param name="flashvars" value="mp3=http://pod.icast.co.il/e114cb46-313f-4e65-a4e6-bc4d4c788f0b.icast.mp3&IndexID=406131&name=ד" /><embed align="middle" width="410" height="50" src="http://www.icast.co.il/ICastPlayer1.swf" flashvars="mp3=http://pod.icast.co.il/e114cb46-313f-4e65-a4e6-bc4d4c788f0b.icast.mp3&IndexID=406131&name=ד" quality="high" wmode="transparent" bgcolor="#ffffff" name="ICastPlayer1" allowscriptaccess="sameDomain" allowfullscreen="false" type="application/x-shockwave-flash" pluginspage="http://www.macromedia.com/go/getflashplayer" /></object>
עריכת הטקסט: חגית לביא