תרגום לערבית الترجمة للعربية

בעלי המוגבלות בחברה הערבית, "המוכים פעמיים"

تحديات ذوي الاعاقة البصرية : عندما يطير العصفور من عش الاهل والعائلة

 

(המאמר מתורגם)

עבאס יכול לשמוע את קולי אבל אינו יכול לראות את הבעות פני. אני מוציאה מחברת ועט. האם הוא יכול לראות שאני כותבת את דבריו? חדוה פותחת בהצהרה: אני לא רוצה את ה"קסטה", את הסיפור שכבר סיפרת הרבה פעמים. היא אפילו לא מבקשת מידע יבש על הפעילות של עבאס ועל העמותה, שבמשרדיה אנו נפגשים. אז הקסטות יחכו לסוף עם כל הברושורים שקיבלנו, מהם אעתיק את הפרטים היבשים. אנחנו מנסות להכיר את האדם שיושב לפנינו בדרך אחרת.

מה קורה לאנשים כשהם נפגשים במוגבלות שלך? האם זה משפיע על סוג הפגישה שלך?
אני כמעט עיוור, רואה רק צבעים ותנועה, לא יכול לזהות תוי פנים. בחושך אני עיוור לגמרי.
עבאס מנסה לזהות את גילנו לפי הקול, ומדייק די טוב. זה הייחוד של בעלי המוגבלויות, הוא אומר, אתם כמעט לא משתמשים בשמיעה, מישוש וריח.
 
ניגנתי על קלידים מכיתה ו' עד כיתה ט', והפסקתי כי הלימודים היו בסדר עדיפות ראשון. לפני חודשיים חזרתי לנגן, ואני מצטער שלא התקדמתי, ושלא השארתי את המוזיקה איתי כל השנים.
ההורים רצו שאלך דוקא לסנט ג'וזף, בית הספר הפרטי הכי טוב בנצרת, למחוננים בחברה הערבית . אבי עורך- דין וחינך אותנו למצויינות. דוקא הבן המוגבל, בן הזקונים, יקבל את הכל מהכל.
 
היום אני מנתח את תקופת הלימודים ואת החינוך למצויינות, ורואה יתרונות וחסרונות: הפסדתי את הזהות שלי כאדם עם מוגבלות, היא טושטשה. כל הזמן הייתי התלמיד המצטיין שיש לו "קצת" בעיית ראייה. להורים לא קל לקבל את המוגבלות.
יש לי עוד אחות מבוגרת ממני ב-10 שנים עם אותה מוגבלות. בימייה היתה יותר הסתרה.
 
כל הצורך שלי להראות ולהוכיח זה מאבא שלי. הבאתי לו כמה תארים: תואר שני במשפטים באוניברסיטה העברית עם תזה, ותואר שני במנהל עסקים וניהול מלכ"ר באונ' חיפה.
עד גיל ההתבגרות, כשהראייה שלי התחילה להדרדר, אבא עוד חשב שאני יכול להסתדר כמו כולם.
 
הוא בעצם לא ראה אותך?
אפשר להגיד. הוא ראה רק מה שהוא רצה לראות.
אתה כועס עליו?
קצת. היום אני סולח לו. היה יכול לעשות לי חיים קלים יותר. כשהלכתי ללמוד משפטים הגשמתי חלום בשבילו. כשהתקבלתי למשפטים עשו לי חאפלה והזמינו אורחים ומשפחה, ואבא תלה על הקיר את ההזמנה שלי מהאוניברסיטה העברית. לא סתם מכללה... הייתי בן 18 והרגשתי על גג העולם.
 
ומה עם אמא?
אהבה ואובר-פרוטקשן. אם זה היה תלוי בה הייתי עדיין בבית. כשיצאתי לארה"ב בפעם הראשונה היא כבר התכוננה לבשורות רעות, שלחתי לה מייל מארה"ב: הגוזל עף מהקן.
 
האם יש הבדל בין נשים לגברים בתחום המוגבלויות?
בילדות, בלימודים ובאוניברסיטה אין הבדל. גם אחותי היתה מצטיינת. אמנם לגבר יש יותר כוח אבל יש הרבה גברים, אפילו כאלה שכבר נשואים, שאין להם שליטה על הקצבה שלהם – ההורים מנהלים אותם כלכלית. אני כיזם חברתי בעמותת אלמנארה רוצה לעקור את התופעה הזומהשורש, לתת למוגבלים את האפשרות להיות עצמאיים.
 
סיימתי קורס מאמנים ואני מאד גאה בזה. בקורס הייתי חוט מחבר בין המשתתפים ומאד נהניתי ממנו. כפרוייקט סיום בקורס בניתי מודל להעצמת אדם עם מוגבלות. מפסיביות לאקטיביות. מנזקקות למנהיגות. מסלול ההעצמה הוא בן 5 שלבים:
1.      מודעות אישית
על-פי שעברתי בעצמי. חינכו אותי למצויינות תוך הפגזת מסרים שאסור לי להכשל. אני הצדקתי את הציפיות אבל כל הזמן הרגשתי שאני לא כמו כולם. אבל לא הפנמתי ולא קיבלתי את השונות שלי. אמא היתה מספרת לי קצת, ומתחילה לבכות. בגיל ההתבגרות דרשתי שיספרו לי מה יש לי, במיוחד כשהראייה התחילה להדרדר.
2.      המסלול המשפחתי
להתריס על החינוך הלא מאתגר של ההורים, שתופסים אותנו כלא יכולים.
3.      הסביבה הקרובה: חברים, מכרים. שמשאירים אותך במקום ועוצרים אותך.
4.      העולם הזר: לשווק את עצמך במקום עבודה חדש
5.      לעמוד מול כל גוף או אדם ולדרוש זכויות, להראות את היכולות והכישורים.
 
כל אדם שהגיע לשלב הזה, יש לו פוטנציאל להשתלבות ומנהיגות בחברה.
אני מנהיג בחברה הערבית ובישראל בכלל. ישבתי עם חברי כנסת ואני תופס את עצמי כאדם שווה כוחות עם פוטנציאל.
 
מוותרים לך בגלל המוגבלות? מצפים ממך פחות?
בבי"ס התלמידים קינאו, ותרצו את ההצטיינות שלי בכך שנותנים לי הקלות. אז פניתי למורים וביקשתי שיקשו עלי. היה לי 100 בכל המקצועות, אפילו בספרות ערבית שנחשב למקצוע קשה. באוניברסיטה חלק מהמרצים רצו לתת לי הקלות. אני סרבתי וביקשתי התאמה: אלו דברים חיצוניים שלא קשורים לתוכן הבחינה. למשל: הגדלה, הקראת הבחינה. הסברתי הרבהועזרתי להבנת העולם של האחר.
וזה התפקיד של אלמנארה היום – הסברה. כל פרוייקט של אלמנארה זה סיפור של דברים שעברתי.
 
האם בעקבות החשיפה של המוגבלויות יש יותר שיח על נישואי-קרובים?
אבא ואמא שלי בני דודים. זו הסיבה לנכות שלי.
אלמנארה היתה מעורבת בהשתלמויות והסברה בנושא עם אנשי דת. בעבר ערכי המשפחה דרשו להתחתן בתוך המשפחה. כיום בחברה הערבית נוטשים את הנישואים בתוך המשפחה והולכים אחר הלב. האחוזים של נישואי קרובים יורדים, אבל אחוזי המוגבלויות הגבוהים מקורם גם בתשתיות הירודות ביישובים הערבים – הרבה תאונות דרכים ותאונות עבודה. מכל הסיבות יחד (נישואי קרובים ותאונות) יש 26% מוגבלים מבוגרים בחברה הערבית, לעומת 16% בחברה היהודית. אין לי נתונים לגבי הפלות.
 
הוצאנו דו"ח שנקרא "המוכים פעמיים" – בנושא המוגבלים בחברה הערבית.
ומה לגבי נשים? עבאס אומר מייד: המוכים שלוש פעמים.. אבא שלי ניצל את היתרון על אמא שלי. הוא עורך-דין והיא עקרת בית. מגיל צעיר סנגרתי על אמא שלי, על עצמי ועל התלמידים החלשים בכיתה. פיתחתי הזדהות עם המוחלשים.
 
המחלה שלך מתגברת כל הזמן?
כן, פעם ראיתי חלש. יכולתי לרוץ ולרכב על אופניים, אפילו מקפצות. רק לאחרונה הגשמתי חלום עם עמותת אתגרים, ברכיבת טנדם באופניים.
 
לסיום, בסיור בעמותת אלמנארה אנו רואות את חדר המחשבים המותאמים לאנשים עם מוגבלות בראייה, בטכנולוגיות שונות: צג ברייל, קורא מסך, מסך מגדיל, מדפסת ברייל. ויש גם חדר ישיבות גדול, ואולפן הקלטות ליצירת ספרים מוקלטים. לבקשת עבאס, חדוה מקליטה ברכה ומודה על הביקור, בתקוה שנלמד גם איך להנגיש יותר טוב את דוגרינט לכבדי הראייה.
איפה תהיה עוד 7 וחצי שנים?
אלמנארה תהיה ארגון מאד גדול – מוביל עם סניפים בנגב ובמשולש הדרומי. היום יש לעמותה תקציב של כמעט מליון ש"ח לשנה, צוות אקדמאי, והשפעה גדולה בכל הארץ. יש נוכחות תקשורתית גבוהה.
יש לי חלום להיות פוליטיקאי בנצרת. אני רוצה להשתתף במפגשים על עיריית נצרת, להשפיע ביישוב. 
 
הבקשה שלא לספר לנו את "הקסטות", הוציאה אל האור זוית מעניינת ואישית בסיפור. אפילו בלי להעתיק פסקאות נבחרות מהברושורים, נוכל להכיר את עבאס ואת סיפורה של עמותת אלמנארה יותר טוב כך. לקראת סיום, נשלפות הקסטות בכל זאת. אחד הסיפורים הוא על רופא מומחה, שבגיל העשרה פגש את עבאס וניבא לו חיים צרים ומוגבלים. הפגישה הזאת זכורה לעבאס כחוויה קשה, שהעציבה מאד גם את אימו. לאחר שנים, כעורך דין ויזם חברתי, הזדמן לעבאס לפגוש אותו שוב, ולהוכיח לו את כל התאוריה על רגל אחת: הנה אני מסוגל, הנה הצלחתי.
 
 
>>
<<

عباس عباس، ٣٥ سنة، يسكن في الناصرة، مؤسس ومدير جمعية المنارة، جمعية لتقدم المكفوفين، والأشخاص ذوي الاحتياجات الخاصة بالمجتمع العربي. عباس يستطيع أن يسمع صوتي ولكنه لا يستطيع رؤيتي. انا اخرج الدفتر والقلم. ايستطيع ان يراني اكتب كل ما يقوله؟ حدفاه تفتتح بتصريح: انا لا اريد "الكاسيتا"، القصة التي قصصتها عدة مرات. حتى انها لا تطلب معلومات سطحية عن تحركات عباس والجمعية، التي نلتقي بمكتبها الان. اذن الاسطوانات تبقى حتى النهاية مع الاعلانات التي استلمناها، منهم سانقل المعلومات السطحيه. نحن نريد التعرف أكثر على الإنسان الذي يجلس أمامنا بطريقة مختلفة.

ماذا يحدث للاشخاص عندما يلتقوا بك؟ هذا يؤثر على نوع المقابلة؟
أنا تقريبا مكفوف أرى فقط ألوان وحركات، لا استطيع تمييز ملامح الوجه. في الظلام أنا مكفوف تماماً.
عباس يحاول ان يعرف عمرنا عن طريق الصوت، وينجح بالتخمين. هذا مميز بالأشخاص ذوي الاحتياجات الخاصة، يقول عباس، انتم تقريباً لا تستعملون حاسة السمع، اللمس، والشم. عزفت الاورغ من الصف السادس حتى التاسع، وتوقفت لان التعليم كان في اول سلم اولوياتي. قبل شهرين عدت للعزف وانا نادم لاني لم اتقدم، ولم ابقي الموسيقى معي كل هذه السنين. أهلي أرادوا أن ادرس "سانت جوزيف"، أفضل مدرسة خاصة في الناصرة، للعباقرة في المجتمع العربي. ابي محامي وربانا على التفوق.
اليوم انا اعتبر ان فترة التعليم هي للامتياز، واجد بها سلبيات وايجابيات: خسرت هويتي كشخص صاحب إعاقة بصرية، كنت طوال الوقت الطالب المتفوق مع مشكله صغيرة بالنظر. ليس سهلاً على الاهل ان يتقبلوا الاعاقه. لدي اخت تكبرني ب١٠ سنوات مع نفس الاعاقة. لكن في ايامها كان الامر مخفي اكثر.
كل حاجتي بالظهور واثبات نفسي هي من ابي. أحرزت لقبين، لقب أول بالقانون من الجامعة العبرية، ولقب ثاني بإدارة الأعمال من جامعة حيفا. حتى جيل المراهقة عندما بدأ نظري بالتراجع ظن ابي اني استطيع ان اتدبر امري كالجميع.

- هو لا يراك؟
نستطيع القول انه رأى فقط ما اراد ان يراه.
- انت غاضب منه؟
قليلاً، اليوم انا اسامحه. كان باستطاعته ان يؤمن لي حياة اسهل. عندما ذهبت لتعلم المحاماه حققت له حلم. عندما قبلت للمحاماه احتفلوا بي، ودعوا العائله، وابي علق على الحائط الدعوة من الجامعة العبرية. فانها ليست كليه عادية، كنت ابن ١٨ سنة، وشعرت اني املك العالم.
- وماذا عن امك؟
حب ومبالغة بالحماية. لو كان الأمر متعلق بها كنت بقيت حتى الآن بالبيت. عندما سافرت للولايات المتحدة للمرة الأولى توقعت أخبار سيئة، ارسلت لها بريد الكتروني من الولايات المتحدة: "العصفور طار من العش".
 

- هناك فرق بين الرجال والنساء ذوي الإعاقة؟
في فترة الطفولة، التعليم ، والجامعة لا يوجد فرق. اختي ايضاً كانت متفوقة بالرغم من انه للرجل يوجد اكثر قوة، حتى أولئك المتزوجين، الذين لا يملكون السلطة على مرتبهم- الأهل مسئولين عن حياتهم المادية. أنا كمبادر اجتماعي في جمعية المنارة اريد أن أقتلع هذه الظاهرة من جذورها، إعطاء ذوي الإعاقة الإمكانية أن يكونوا مستقلين.

انهيت دورة مرشدين وانا فخور جداً بهذا. في الدورة كنت الحلقة الموصلة بين المشتركين، واستمتعت جداً. كوظيفة انهاء الدورة بنيت نموذج لتعظيم الاشخاص ذوي الاحتياجات الخاصة. المسار عبارة عن ٥ مراحل:
1. الوعي الذاتي: ربوني على التفوق دائماً وان الفشل ممنزع انا كنت عند حسن الظن، ولكن شعرت طوال الوقت انني لست كالجميع، ولم اكن اتقبل اختلافي. امي كانت تتكلم معي قليلاً وتبدأ بالبكاء. في جيل المراهقة طلبت ان يفسروا لي ما هي مشكلتي، خاصة عندما بدأ نظري بالتراجع.
2. المسار العائلي: ان نتحدى التعليم الخالي من التحدي عند الاهالي الذين يعتقدون اننا لا نستطيع.
3. البيئة القريبة: أصدقاء ومعارف الذين يبقونك في نفس المكان ويقفوا بطريقك.
4. العالم الغريب: ان تسوق نفسك بمكان عمل جديد
5. ان نقف أمام كل جيم او انسان ونطالب بحقوقنا. ان نظهر قدراتنا ومهاراتنا.
كل شخص يصل الى هذه المرحلة لديه القدرة على التأقلم بالمجتمع. انا مرشد بالمجتمع العربي واسرائيل عامةً. التقيت بنواب الكنيست وانا اعتبر نفسي صاحب قوة.

- يتنازلون لك؟ يتوقعون منك اقل؟
بالمدرسة غار الطلاب مني وفسروا تفوقي بأني أعطى تسهيلات. لذلك توجهت للمعلمين وطلبت ان يصعبوا الامور علي. كنت احرز علامة ١٠٠ بكل المواضيع، حتى بالادب العربي الذي يعتبر موضوع صعب. بالجامعة جزء من المحاضرين ارادوا ان يعطوني تسهيلات. لكنني رفضت وطلبت ان اكون كالجميع: هذه امور خارجية لا تتعلق بمحتوى الامتحان. مثل: تكبير، قراءة المتحان. فسرت كثيراً وساعدت بفهم عالم الآخر. هذا هو هدف المنارة اليوم- التفسير. كل مشروع بالمنارة هو قصة مررت بها.
- هل سبب إعاقتك هو زواج من الأقارب؟
امي وابي اولاد العم وهذا هو السبب. المنارة كانت مشتركة بدورات وتفسير الموضوع مع رجال الدين. بالماضي المعتقدات العائلية كانت تتطلب الزواج داخل العائلة. اليوم في المجتمع العربي يتزوجون عن حب. نسبة زواج الأقارب تقل، ولكن نسبة الاعاقات الكبيرة تزداد بسبب البنية التحتية السيئة في بعض القرى العربية – الكثير من اصابات العمل وحوادث الطرق. من كل الاسباب مع بعضها يوجد ٢٦٪ معاقين بالغين بالمجتمع العربي، بالمقابل ١٦٪ بالمجتمع اليهودي. لست املك معطيات حول نسبة الإجهاض. أصدرنا تقرير باسم "المتضررين مرتين" بالنسبة للمعاقين بالمجتمع العربي.

حدڤا تسأل: وماذا عن النساء؟ عباس يجيب: المتضررات ٣ مرات… ابي استغل الموقف. هو محامي وامي ربة منزل.
- مشاكل النظر لديك تزداد كل الوقت؟
نعم، كنت ارى بشكل سيء. ولكن كنت استطيع الرقص وركب الدراجة، بالاونة الاخيرة حققت حلم مع جمعية تحديات بركوب الدراجة.
بجولتنا في جمعية المنارة رأينا غرفة الحواسيب المعدة للأشخاص المعاقين بصريا، بوسائل تكنولوجيا مختلفة: لوحة بريل، قارئ الشاشة، مكبر الشاشة، مطبعة بريل. وهناك ايضا غرفة اجتماعات كبيرة، وستوديو تسجيل للكتب المسجلة. حسب طلب عباس، حدڤاه سجلت تهنئة وشكرته على الزيارة، على امل ان نتعلم كيف نستطيع ان نصنع من دغري نت موقع جيد من اجل ذوي الاحتياجات الخاصة.

- أين ستكون بعد او 5 او 7 سنوات؟
المنارة ستصبح مؤسسة كبيرة جداً – رائدة مع فروع بالنقب والمثلث الجنوبي. اليوم هناك ميزانية تقريباً مليون شيكل بالسنة، لجنة أكاديمية، وتأثير كبير في كل الدولة. هناك حضور وتواصل كبير.
لدي حلم ان اصبح سياسي بالناصرة. اريد الاشتراك بلقاءات في بلدية الناصرة، والتأثير على البلد.

>>
<<
טלי איזנר פרידמן طالي أيزنر فريدمان: עורכת שותפה באתר דוגרינט ופעילה בדוגרינט מאז הקמתו. חברת קיבוץ פלך, מעצבת גרפית ומאיירת. محررة العبرية في دوغري نت. من سكان كيبوتس بيلخ. مصممة جرافيكا ورسومات توضيحية مستقلة.
חדוה ליבנת: הכותבת הינה מצוות דוגרינט , עוסקת בחינוך ,שינוי חברתי, והדרכת סיורים חברתיים בגליל

תגובות

פרסום תגובה חדשה

CAPTCHA
בדיקה זו מיועדת לוודא שהינך חי ונושם ואינך מחשב המפיץ ספאם
Image CAPTCHA
Enter the characters shown in the image.

חיפוש לפי ישוב بحث حسب اسم البلدة

חיפוש לפי ישוב   بحث حسب اسم البلدة