תמונת מצב - ינואר 2012
את הקהל של דוגרינט אפשר לספור בכמה דרכים. הדרך המקובלת, היא לספור את הכניסות: כיום נכנסים לאתר כ-300 איש ביום. מתוכם רבים שמגיעים לאתר דרך חיפושים שונים בגוגל. האתר מקודם היטב במנועי החיפוש, ובנושאים מסויימים עליהם פרסמנו חומר, תעלה בתוצאות החיפוש כתבה בדוגרינט במקומות הראשונים. באמצעות כלי פשוט וחינמי (Google Analytics) שמספק הרבה מידע על הכניסות לאתר, אנו יכולים לראות מהן מילות החיפוש שהביאו את הגולשים לאתר שלנו.
מסתבר שמנעד הסיבות להגיע לדוגרינט הוא מגוון מאד, הכי הרבה שמגיעים מגוגל הם מחפשי העבודה והם מגיעים ללוח הדרושים. הבאים בתור מגיעים מסיבות שונות: ארועים שקורים בגליל ומופיעים בלוח הארועים בגליל, נושאים שעלו באקטואליה הארצית ופרסמנו מידע עליהם בעבר או ממש לאחרונה, בהקשרים שונים (למשל: סביב שחרורו של גלעד שליט, וכתבה על ארנה מר, אחרי רצח ג'וליאנו מר).
דוגמא מעניינת: היו אצלנו מעל 1000 כניסות למאמר בנושא "טיפול בבישול", ובנושא "האם ירושלים היא גם של המוסלמים?". נושאים שלא היה לנו שמץ של מושג שיהיו כ"כ הרבה כניסות אליהם.
אבל מה המשמעות של קידום האתר והגדלת מספר הכניסות?
אם כל מה שנעשה הוא להנגיש מידע יום יומי לקוראים (לוח דרושים ולוח ארועים) אז זה נחמד, אבל בשביל זה לא צריך אותנו.
אם בעקבות הכניסה לאתר נחשף הקורא למידע, דעה חדשה, שגרמה לו להרהר או לערער על דברים שחשב, זה לא רע אבל לא מספיק.
דוגרינט הוא אמנם אתר קטן, לא אתר חדשות מהגדולים בארץ.
אבל אם אתם מנהלים קמפיין ואתם רוצים שגולשים המחפשים בגוגל, יחשפו למידע או מסר מסויים שחשוב לכם להעביר, אז הנה יש לכם אפשרות.
דוגרינט אתר קשוב, רציני, מעמיק, מבטיח יחס מכבד לתכנים שלך, ובעיקר עצמאי - אנחנו לא מחוייבים לגוף מסחרי או שלטוני. ויש לנו קהילה של גולשים, שהם גם פעילים ברמות שונות ולא רק בלייקים.
אנחנו רוצים שהעשייה של הגולש תתרחש מחוץ לאתר באופן אקראי ובאופן מתוכנן. למה הכוונה?
למשל אם הגולש קרא על מאבק ציבורי כל שהוא שפורסם בדוגרינט והחליט להצטרף למאבק באופן שמתאים לו , מה טוב, סייענו לעשייה של המגזר השלישי - שידכנו, האם זה מספיק? זה כבר באמת טוב. אנחנו בהחלט שמחים לתווך בין מידע לאנשים, ובעיקר תיווך שיוצר מפגש ועשייה. נתנו לגולש אפשרות לקחת חלק בעשייה חברתית בתחומים המתאימים לו, לאן קשר זה יוביל הלאה - זה כבר לא בידינו אבל אנחנו מקוים לטוב.
נותנים במה לקולות הלא-נשמעים
ועדיין אנחנו שואפים ליותר. השתתפנו ביום עיון שהתקיים לאחרונה במסגרת ארגון שתיל – שירות תמיכה ויעוץ לעמותות, למדנו שכדי שעשייה משמעותית תתרחש אנחנו צריכים להעמיק בנושאי התוכן ולפעול בשטח, לא ברשת. לא לחשוב שבlike הסתיימה עשייתנו אלא ליצור חויית like בשטח, לקוראינו, למה כוונתי?
בדוגרינט יש מעגלים של עשייה, ישנו מעגל הגולשים, שהגיעו במקרה או בכוונה, רובם הגדול חיפש משהו ספציפי, קיבל או לא קיבל ועבר הלאה. אם הוא מרוצה ממה שקיבל הוא אולי יחזור פעם שנייה, אולי יעביר הלאה, אולי יעשה like ואולי יגיב..
מכל המרוצים מהכניסה לאתר חלקם יחזרו, חלק ירשם לניוזלטר שלנו ואז אנחנו יודעים שפעם בשבועיים הוא יקבל אגרת מאיתנו.. מאותם אלה שיקבלו איגרת מאיתנו וגם מאחרים, יהיו כמה וכמה שיצטרפו למעגל הפעילים בדוגרינט וככה יש לנו היום רשימה של כ-30 כותבים קבועים, עוד עשרות כותבים מידי פעם ומאות שכתבו לפחות פעם אחת.
ישנם כאלה שמסייעים בדרכים אחרות: תרגום, עריכה, צילום, תחקיר, עבודת מידענות ועוד. רובם כבר יותר משנה איתנו והם מסייעים בהתנדבות ע"פ בקשה. לדוגמא טקסט זה יערך ויתורגם ע"י מתנדבים וגם יופץ ברחבי הרשת על ידי אחרים.
מעגל הפעילים בדוגרינט הולך ומתרחב, אבל יש גם שינויים, חלק עוזבים וחלק מצטרפים. בדוגרינט לאורך4 שנות פעילותו היו כבר מעל מאה פעילים, שהיו לפחות שנה איתנו, אותם פעילים נחשפו לתכנים שלנו ועוד יותר חשוב, חשפו אותנו לתוכן שייחודי להם וככה הפכנו לבמה לאנשים שקולם לא נשמע בציבוריות הישראלית.
קבוצה שלמה של כותבים בתחום הצרכים המיוחדים פתחה לנו דלת. (אפשר ללחוץ על כל השמות ולקרוא את הכתבות): דורון (אבא לילד אוטיסט), האנאא מנהלת עמותה עיוורת, דלאל ואורנה נשים נכות.
קולם של ערבים שדברו על הדרה בחברה הישראלית, במציאת עבודה, בבדיקות בשדה התעופה,
האם אנחנו מסופקים? מה פתאום.
כי אנחנו רוצים לגעת בכמה שיותר אנשים על מנת שיחשפו למידע, יעבירו אותו הלאה, יצטרפו לעשייה באופן חד פעמי ואחר-כך באופן קבוע. אנחנו רוצים ליצור קהילה ואחר-כך קהילות על בסיס גיאוגראפי ועל בסיס נושאי ועל כן הבנו שאנחנו צריכים לתת במה בדוגרינט לנושאים המדוברים, לא רק ברשת אלא גם בשטח.
לכל ארוע כזה הגיעו בין 30 ל50 איש.
יצרנו סדרה של סיורים בעקבות נושאים חברתיים בגליל, כשהמוטו: כל נושא חברתי שאפשר לנסוע, לשוחח עם אנשים בשטח ולראות אז עדיף.
נסענו להכיר את סוגיית ערב אל נעים – כפר בדואי, שתושביו עדיין גרים בפחונים, לאשחר הישוב השכן שעושה מאמצים ניכרים לפתוח בית ספר חילוני-דתי, לשפרעם להכיר את ההיסטוריה היהודית בה, לעראבה להכיר עמותה שמתמודדת עם מחלות סופניות, לבתי כנסת בגליל העליון ששלטיהם נופצו ע"י חרדים.
לכל סיור הגיעו עד כה בין 10 ל-40 משתתפים, וזה רק צובר תאוצה. כל הסיורים וימי העיון מתנהלים ומודרכים ע"י מתנדבים כתרומה.
כבר התחלנו להיות כמעט מבסוטים - למה?
כי מכל ארוע וסיור יוצאת עוד עשייה לעולם שהיא כבר יוזמה או עשייה חדשה, שהיא כבר מתגלגלת לעולם הרחב ,דוגמאות יש לרוב: בעקבות מאמר על בעיות בקרקעות של דרוזים, אחד הקוראים הפנה את תשומת לב המנהל והעניין נפתר.
בעקבות ארוע בנושא העוני: יצא בלוג קבוע באתר בנושא, נתרמו כספים, נוספו מתנדבים, הועברה הרצאה בנושא הדרת העניים בכל קורסי האחיות בצפון.
בעקבות ערב דיור בר השגה מתארגנת קבוצה במשגב לטפל בסוגייה.
בעקבות סיור לערב אל נעים: יש מתנדבים במגוון תחומים, בעקבות יום העיון בנושא תעסוקת נשים ערביות, הגיע מידע רב אלינו ופורסמו סדרת כתבות בנושא היחס לנשים הפועלות, נרשמו נשים יהודיות לקורסים לנשים בכפר מנדא, היינו שותפים במאבק נגד עובדות קבלן.
האתר הוא לא עיתון שעוטפים איתו דגים, למאמרים שלנו ממשיכים להכנס, אנחנו צוברים מידע יחודי, שחוזר ומופיע ברשת בהתאם לצורך ולחיפושים של הגולשים.
קרן אברט מסייעת לנו זו השנה שלישית במילגה לסטודנט.
סטודנטים ממכללת עמק יזרעאל עושים סטאז' בדוגרינט, עמותת כיוונים לצעירים בעלי צרכים מיוחדים משתפת איתנו פעולה לאורך כל הדרך, ורק לאחרונה סיימה אצלנו שרות לאומי בחורה מהעמותה.
סטודנטים מאורט בראודה פועלים במסגרתנו בתמורה למילגה. ועוד שותפים נפלאים – עמותת ידידים, ועמותת אלמנאל בסכנין.
לאן עוד אנחנו שואפים?
ליותר אמצעים להגדלת המשרות שלנו, למימון הוצאות הנסיעה והתקשורת, כרגע כל העובדות שלנו (בסה"כ שלוש) עובדות ביחד בקצת יותר ממחצית המשרה על מנת להגיע לקולות הבלתי נשמעים, לתת להם במה מכבדת, לתרגם במקסימום האפשרי לעברית וערבית, להביא את קולם גם לרדיו, ליצור ארועים /סיורים ופעילויות מגוונות נוספות מחוץ לרשת ולהגדיל כל הזמו את מספר הפעילים בדוגרינט ואת סך ועומק עשייתם.
לאחרונה התחלנו למכור פרסומות על מנת ליצור הכנסות, גם לארועים שלנו משלמים דמי השתתפות אבל רק מי שיכול. היינו רוצים לפתוח קורס מקצועי בכתיבה וכתיבה ביקורתית לפעילים שלנו, יהודים וערבים, על מנת שנוכל להגיע לעוד ועוד קולות ולדבר יותר ויותר דוגרי.
רצית במה רצינית ומכובדת, מכבדת, ביקורתית ועצמאית?
ואתה רוצה שאם יחפשו את הנושא שלך בגוגל אז ימצאו אותך?
קיבלת!