שלום לכם קוראי האתר היקרים, שמי עופרי ואני סטודנט שנה ג' ב "מכללת עמק יזרעאל". המכללה ממוקמת בלב העמק בין תל עדשים למושב בלפוריה, כ- חמישה ק"מ צפונית לעיר עפולה. במסגרת החוג לשירותי אנוש בו אני לומד ישנו פרוייקט הנקרא "פרקטיקום". פרוייקט זה מפגיש סטודנטים עם ארגונים, עמותות ומוסדות שונים ומטרתו להמחיש את העבודה בתחום שירותי האנוש ולתת לנו להתנסות תוך כדי הלמידה התיאורטית.
בנוסף, הפרויקט בא במטרה לתרום לארגון או לעמותה בצורה של כוח אדם צעיר, פרויקטים חדישים ובתקווה ליצור משב רוח מרענן שתמיד יכול לתרום בצורה חיובית לפעילות הסדירה והשגרתית של אותו ארגון או עמותה.
הפרקטיקום האישי שלי נבחר להתבצע ב- "דוגרינט" ואני יותר משמח נוכח הבחירה כי תמיד היה בי רצון להתנסות בכתיבת טור אישי ו "דוגרינט" נותן לי את הבמה לכך.
הטור בעיקרו עתיד לעסוק בהיסטוריה, בהווה ובעתיד של ערים, יישובים, מושבים וקיבוצים הפזורים לאורך כביש 73. הכביש מתחיל בצומת נהלל ומסתיים בצומת עדשים ואורכו כ- 12 ק"מ. כביש 73 מסתבר, הוא כביש מאוד עשיר בכמות היישובים הממוקמים לצידו ומדי יום מתפקד בתור ערוץ תחבורה חשוב ביותר בחיבור ישובי עמק יזרעאל לשאר ארצנו הקטנטונת.
בתור תושב חיפה במקור(כרגע אני מתגורר במושב תל עדשים הממוקם כ 500 מטר ממכללת עמק יזרעאל), לא יצא לי מעולם לנסוע בכביש הזה לפני שהתחלתי ללמוד במכללה ועכשיו בדיעבד, אני מבין שנחסכו ממני מראות מדהימים של ירוק וחום, נופים מרהיבים והמון שטחים חקלאיים הפרושים לאורכו ורוחבו. טבע במיטבו. מי מכם שכן נסע בכביש החד נתיבי הצר הזה בוודאי השמות הבאים יהיו לו מוכרים: "יפעת", "שריד", "גבת" , "כפר ברוך" , "גניגר" ועוד ועוד..
אלה הם חלק מרשימה מכובדת של ישובים המאכלסים סוגים שונים ומגוונים של אוכלוסיות. למשל תושבי הקבע של המקום, אלה שנולדו שם. אותם חברי מושב או קיבוץ שקנאים לפינה המוכרת והשקטה שאליה היו רגילים כל חייהם, ומהצד השני הסטודנטים שמשכירים דירות באותם ישובים מתוקף קרבתם למכללה ומשנים קצת את הנוף. לטובה או לרעה? זה כבר תלוי את מי שואלים.
אין ספק שאוכלוסיית הסטודנטים מעשירה את העמק בהון אנושי צעיר ואיכותי אך לעיתים תושבי המקום הוותיקים היו מעדיפים שלא יעשו להם מסיבות רועשות עד השעות המאוחרות של הלילה...
בכל פעם אכתוב על אחד מהיישובים הממוקמים לצידו של כביש 73 ואשתדל להביא פרטים וזוויות מעניינות על המקום ותוך כדי להכיר טוב יותר לכם הקוראים, ולי הכותב, את אותו עמק ירוק הטומן בחובו אזורים ומקומות יפים ומיוחדים...
בפעם הבאה שניפגש נכנס ביחד לעומק העמק, משחקון מילים קטן שכזה, וניכנס בשעריו של מושב העובדים הראשון בארץ אשר הוקם ב-1919. בטח אתם כבר יכולים לנחש באיזה מושב מדובר ואם לא אז בקרוב תגלו..
ועד הפעם הבאה, ד"ש חם, (או לפי הימים האחרונים קרררר) מהעמק...
עופרי היקר, הטור בהחלט נשמע מעניין ומסקרן, מצפה ביותר לטור הבא, בתקווה שתכתוב גם על הקיבוץ גינגר בו אני גרה..:)
סיגל.