אורנה רוּני

נשואה ואם לבת ולבן. כותבת ואמנית יוצרת, עורכת לשונית ומתרגמת, מרצה על נושאים הקשורים למוגבלויות, מלמדת ועוסקת בריפוי אנרגטי-הוליסטי ובתקשור. מחזיקה בתואר ראשון בסוציולוגיה ובחינוך מאוניברסיטת בר-אילן. חברה ופעילה בארגון הפמיניסטי "אִשה לאִשה". הבלוג של אורנה מתפרסם גם באנגלית - כאן

 

כל הבלוגים كل المدونات

התלבטויות, התחבטויות והתכתבויות עם המערכת

 

הדים משולחן המערכת

חדוה אמרה שהיא רוצה לתת ביטוי ופרסום לחילופי הדברים ביני לבין טלי ולבינה, בדיון על הצורה הוויזואלית שבה מופיע טור – צורת עריכה שיש לגם השפעה על המשמעות ועל התוכן של המאמר.
הטור בו מדובר היה "אפשר לקרוא לזה סתיו"
את הרגשות ורחשי הלב שהציפו אותי בעקבות השיחות הדוא"ליות, העליתי בטור האחרון שלי "מי הזיז את המשפט שלי".
דיון דומה לזה ניהלתי גם עם אלה מרגלית ואורי סבח, כשהתחלתי לפרסם את הגיגי סיפורי ב"דוגרינט".
לדעתה, חשוב לאפשר לקוראים לראות את הנושאים שמעסיקים אותנו, ב"דוגרינט", בתהליכי הכתיבה והעריכה, מאחורי הקלעים של מה שרואה אור על צג האתר.
אני אוהבת את הראש הפתוח הזה, את העיניים שרואות הכל ואת הרצון שגם אחרים ישימו לב אליהם. חדוה זורקת לעברי חכות ורשתות ותופסת ומאתגרת אותי בכל פעם מכיוון אחר [ולא שחסרים לי אתגרים או דברים אחרים לעשות]...
אז כשחדוה רוצה – חדוה מקבלת!
 
 
13.9.2010
אלה,
...הריווח – במקומות שהכנסת – קצת מפריע לי. תכעסי נורא אם אשנה קצת? אורנה.
---
הי אורנה,
את מוזמנת לשנות... אלה.
---
אלה היי,
בפעם הבאה, אם את חושבת שיש משהו שכדאי לשנות, אודה לך אם תשלחי לי טיוטא, לפני שאת מעלה את המאמר לאתר. הדברים אצלי כתובים בצורה מסויימת, כי כך התכוונתי שיהיו כתובים ולא סתם כי לא שמתי לב, אז חשוב לי לראות את השינויים, לפני שהם נראים באתר.
תודה על ההשקעה.
--- 
22.9
היי אלה,
אני [עדיין] לא אוהבת כל-כך את הריווח, בעיני זה קוטע את הרצף של הדברים – את מה שכתוב ואת מה שנקרא. אני חושבת שזה עניין של טעם וסגנון.
אם את חושבת שזה ממש הכרחי, אז מצורף כאן הטקסט עם רווחים.
---
שלום אורנה,
פורסם כבקשתך בלי רווחים.
---
אלה,
מודה לך מאוד על ההתחשבות ברצונותי.
***
26.9
אורי שלום,
זו לא בעייה ולא טעות ולא באג, אלא נכתב כך לבקשתי. גם אלה ביקשה שארווח, וביקשתי להשאיר את הטקסט כך. אני לא אוהבת כל-כך את הריווח, בעיני זה קוטע את הרצף של הדברים – את מה שכתוב ואת מה שנקרא. אני חושבת שזה עניין של טעם וסגנון... אורנה.
***
27.9
אורנה,
כנראה שכמו כל דבר בחיים – זה גם וגם.
יכול להיות שהפעם ביקשת במפורש שיהיה כך (השארתי כפי שביקשת).
אבל יש גם באג שגורם לכך שלפעמים אחרי עריכה או תיקון כלשהו, כל "ירידות השורה" והחלוקה לפסקאות נמחקות.
בכל אופן – אני מבין את הגישה שלך, אבל חייב להגיד שהסיכוי שקורא "סביר" יצלח עמוד שנראה כך איננו גבוה (ולא משנה מה כתוב בו). אני לא מבין הרבה בעיצוב אינטרנט, אבל יודע שרוב הקוראים באינטרנט "סורקים" את העמודים, ולא קוראים אותם. אחרי שסורקים – הם מחליטים אם לקרוא "באמת"... אורי.
---
אורי,
ההסבר שלך נראה לי הגיוני. בוא נשאיר את הטור הזה כמו שהוא ואת הבא אני כבר אחלק לפסקאות – ואכתוב אותו בהתאם...
 
*******
 
17.10.2011
טלי חג שמח,
העליתי עכשיו טור חדש, "אפשר לקרוא לזה סתיו". שולחת לך אותו ואת התמונה.
לבדיקתך, שכל שורה כשורה. מתי שתוכלי – אודה! שנה טובה. אורנה.
---
הי אורנה,
פורסם, תודה רבה. כתבי לי אם יש הערות. טלי.
---
טלי,
עברתי על הטור כמו שפורסם ויש לי כמה הערות. החיתוך של הפסקאות אינו תואם את החיתוך כמו שבטקסט ששלחתי לך, ובכך פוגם בו. השיר שמופיע בסוף הטור, וישנה הפרדה ברורה בסימון של שלוש כוכביות, מופיע כטקסט פרוזה ולא כשיר בעל שורות קצרות.
סימנתי לך את החלוקה שלי. הסתכלי על השיר ואנא, נסי לסדר את השורות כמו שהן במקור.
תודה על הטרחה וחג שמח.
---
אורנה,
העתקתי מהקובץ ששלחת. אני מצטערת, בהתחלה לא שמתי לב שיש קובץ לדוגמה ולא ראיתי שמדובר בשיר. תראי אם זה בסדר עכשיו.
---
טלי,
שוב אני. עברתי על הטור והוא נראה יותר טוב, ובכל-זאת, עדיין יש חיתוך של הפסקאות שאינו תואם. סימנתי שוב את מה שדורש תיקון. [בשלב זה את בוודאי מסננת חרישית משהו כמו "אוף, שוב הנודניקית הזאת! את לא היחידה שאומרת את זה וזה בסדר מבחינתי]
כשהתחלתי לכתוב את הטור, הגשתי אותו כבלוק אחד, והיה לי דין-ודברים עם חדוה ועם אלה לגבי החיתוך. בסוף התפשרתי אני, אך ביקשתי שלכל הפחות, החיתוך יהיה שלי ולא של עורך אחר. אני עצמי עוסקת בעריכה ואני יודעת מה זה לגעת בדברים שנכתבו על-ידי  אחרים. אם יש לך זמן לקרוא בעיון את הכתוב, תראי את ההגיון שבחלוקה שלי. השיר בסדר גמור. תודה.
---
הי אורנה,
אני לא מרגישה שאת נודניקית, אני עשיתי טעות בהתחלה ולא שמתי לב ששלחת לי טקסט מוכן וחתוך. וחוץ מזה זוהי אחריותי המלאה שכל כותבינו ירגישו טוב עם אופן הפרסום של החומר שלהם. זה לפעמים אומר תיקונים חוזרים. זה בסדר, והתרומה שלך לאתר חשובה מאד והטקסט שלך ראוי לכבוד גם בלי קשר לזה...
בקשר לשבירת הפסקאות, אסביר את ההגיון שבשבירה שלי.
העתקתי את הטקסט שלך בדיוק, אבל באמת ריווחתי חלק מהפסקאות. לא חשבתי שיש לזה משמעות כה גדולה עבורך ולא הכרתי את ההיסטוריה של הדיון בזה עם אלה וחדוה.
אני אינני עורכת מקצועית, והנסיון שאני צוברת ב"דוגרינט" הוא הנסיון היחיד שיש לי בעריכת טקסט. לפי ההנחיות שקיבלתי מאשת התוכן שמלווה אותנו (מטעם שתי"ל), טקסט באינטרנט צריך להיות שבור לפסקאות קצרות מאד, יותר מבטקסט מודפס. אפשר לראות את זה גם באתרים אחרים, באתרי החדשות
הגדולים לדוגמה.
בנוסף, ההנחייה היא להפריד בין הפסקאות בשורת רווח, בכל פעם שמתחילה שורה – ובעצם פסקה – חדשה.
אני מנסה לעבוד בצורה כזאת – כדי להקל על הגולשים לקרוא את הטקסט.
פסקה ארוכה כמו שאת מבקשת עלולה להיות מאד קשה לקריאה.  אני חושבת שכדאי להקל על הגולשים.
לאחר קריאה חוזרת בטקסט אני מצליחה לראות שהשבירה של הכל לפסקאות קצרות מאבדת את הקשר של המקטעים ומפזרת את הטקסט מדי. אני מציעה לחשוב על פתרון עיצובי אחר להפרדה בין המקטעים, כדי שהפסקאות יוכלו להשאר קצרות בכל זאת ועם רווח ביניהן.
תיקנתי בינתיים את הטקסט לבקשתך כדי שתוכלי להתרשם, אבל אני חושבת שבהמשך זה יהיה טוב אם נמצא פתרון אחר.
אשמח לשמוע מה דעתך.
---
טלי,
תודה על ההקשבה, ההשקעה ותשומת הלב, ועל לקיחת האחריות.
את אומרת שאינך עורכת מקצועית ולכן את נעזרת בהנחיותיה של אשת מקצוע אחרת. אני כן עורכת מקצועית ומיומנת – מאוד, עם נסיון של מעל עשרים שנה [מלבד זה שאני שוויצרית, זו האמת כפשוטה], כך שאני יודעת לערוך גם את הטקסטים שלי-עצמי. לדעתי, ההנחיות שקיבלת מדריכות אותך כיצד לנהוג כאשר מגיעים לידיך טקסטים של אנשים שאינם כותבים מקצועיים, ושבוודאי אין להם כל ידע לגבי עריכה.
אני חושבת שבמקרה שלי, את יכולה לסטות במקצת מההנחיות שניתנו לך ולסמוך על שיקול הדעת והמקצועיות שלי. קראתי בעיון את הסבריך. ההגיון שלך בשבירת הפסקאות כמו שציינת בדוא"לך, אינו מתאים לצורת הכתיבה שלי; הוא מחליש את מה שאני כותבת, משנה הדגשות, שובר רעיונות מסויימים באמצעם ואינו מעביר את מה שברצוני לומר בצורה שבה התכוונתי.
ואכן-כן, אני מייחסת משמעות רבה לחלוקה בכתיבה, כמו-גם לכל מלה, פסיק או נקודה במקום בו הם נמצאים. אני מציעה לך להכנס לטורים האחרים שלי ולראות את העריכה שם – אשר אלה השאירה אותה נאמנה למקור.
ובאשר לטענה שפסקאות נורא-נורא ארוכות מקשות על הקורא; אינני יודעת כמה כניסות יש לטור שלי, מזמן לא קיבלתי דיווח, אולם, אני יודעת גם, שהכתיבה שלי מאוד קולחת, כך שגם הקריאה זורמת מאליה ואינה יוצרת כל קושי אצל הגולש-הקורא. אני מבטיחה לך, שמי שרוצה לקרוא את מה שאני כותבת – יקרא אותו בכל פורמט שהוא, ומי שלא רוצה לקרוא – לא יקרא גם את תפרקי כל שני משפטים לפִסקא בפני עצמה (מוגזם – רק לצורך המחשה).
אז אני מבקשת שלעת-עתה, תשארי צמודה לחלוקה שלי, כמו שהיה עד עכשיו, כבר שלושים טורים בערך, ואם אי-פעם תהיינה איזה-שהן תלונות על אורכן של הפסקאות – אז אולי תהיה לנו סיבה לחפש פתרון אחר.
מאחלת לך המון הצלחה בעבודת העריכה. עם הנסיון, העבודה נעשית יותר קלה ושוטפת ומעניינת, וגם מאתגרת מאוד – באותן פעמים בהם את נפגשת באגוזים קשים במיוחד, כמו את-יודעת-מי... כל טוב.
---
שלום אורנה,
אין לי כל כוונה להצמד להנחיות שקיבלתי, או כמו שכבר אמרתי, לפגוע בטקסט שלך.
מבחינתי תוכלי לשלוח לי את הטקסט ערוך כמו שאת רוצה, ואני אטפל בו כבקשתך.
ב"דוגרינט" בגלל המשאבים הדלים, כולנו עובדות בכמה כובעים. כאמור, אין לי ידע בעריכה לשונית ולכן אין אפשרות להמשיך את הדיון הזה, אני במקצועי מעצבת ומאיירת, וכעת גם עורכת תוכן – שזה גם כן שונה מעורכת לשונית. כל הטקסטים ב"דוגרינט" עוברים עריכה בסיסית מאד, בטח לא ברמה שאת מדברת עליה, מכיוון שאין לנו אדם שיושב בתפקיד הזה, כעורך לשוני. בשאיפה יום אחד זה יקרה, ואז הרמה של האתר תעלה מאד.
ובאמת לא כל הכותבים בעלי ידע (מקצועי או לא) בעריכה. אין לי כל דרך להקיף את כל כמות הטקסטים שבאתר ולערוך אותם כמו שצריך.
אני משתפת את חדוה בכל הדיון.
מבחינתי סיכמנו.
תודה ולילה טוב.
---
טלי בוקר טוב,
גם אני איני רוצה להאריך עוד בדיון, אני יודעת כמה עבודה נעשית באתר, ובהחלט אין בכוונתי לגזול מזמנך היקר ולהעמיס עוד יותר על כתפייך הענוגות (בתמונה שלך את נראית עדינה). להיפך, אני חושבת שיקל עליך מאוד אם הטקסט יגיע אליך כשהוא כבר ערוך ועליך יהיה רק להעלות אותו.
אני חושבת שעמדתי הובנה וגם מבחינתי סיכמנו.
תודה על הסבלנות... מעריכה את כנותך ואת נכונותך.
---
אורנה וטלי,
אז מה קרה עם ההתכתבות שלכן? לא תבוא לידי ביטוי? חדוה.
---
דעתי המלומדת אומרת שלפעמים, הדברים החשובים ב"דוגרינט" לא באים לידי ביטוי, אני הייתי לוקחת את כל התכתובת ומבקשת מאחת מכן להעלות את זה לטור של "דוגרינט",  בעיניי השיח חשוב, כי זה המקום של "דוגרינט" לתת במה לדברים שלא נשמעים והדיאלוג ביניכן חשוב עד מאוד. להת'. חדוה.
---
אורנה מה דעתך?
מה מתוך ההתכתבות נראה לך מעניין לקוראינו?
---
1.11.11
טלי וחדוה,
אפילו לא חשבתי בכוון של דו-שיח כזה כמשהו שיכול להיות נושא מעניין לכתוב עליו ולכלול אותו בטור.
ואולם, מכיוון שהחץ הופנה והבקשה נתבקשה, אני אחשוב על זה ואראה מה נראה לי. אכתוב לכן, ויחד איתך, טלי, ננסה לערוך את זה בצורה שגם תהיה מעניינת לקריאה וגם לא תקשה על הקורא (את יודעת – פסקאות ארוכות או קצרות, חיתוך למקטעים וכל אלה...)
שיהיו לנו עוד הרבה מפגשים מהסוג המוקלד. אורנה.
***
 
ועוד מכתב אחרון לאורנה מטלי, אחרי שהחלטנו לפרסם את ההתכתבות בינינו.
 
 

תגובות

פרסום תגובה חדשה

ערך מאפיין זה ישאר פרטי ולא יוצג באופן ציבורי.
CAPTCHA
בדיקה זו מיועדת לוודא שהינך חי ונושם ואינך מחשב המפיץ ספאם