במסגרת סדרת הסיורים בגליל עם דוגרינט, ייצא ביום שישי 25.11 סיור לאתרים יהודיים בשפרעם, בהדרכת שבתאי שירן ממורשת. כ-30 איש כבר נרשמו לסיור. לקראת הסיור מתפתח דיון בנושא עצם הביקור באתרים אלו, והדרך בה אנו מבקרים בהם. אלו מספר דעות בנושא, נשמח אם תגיבו ותשתפו בדעתכם, ואנחנו מבטיחים לעדכן ולספר על הסיור אחרי שיתקיים.

 מתוך ההזמנה לסיור:

בגרעין הכפר, בלב ליבה של העיר הערבית המעורבת במוסלמים, נוצרים ודרוזים שוכן מזה 250 שנה בית כנסת ומחכה שתכנסו אליו לביקור או אולי אפילו לאמירת פרק תהילים. בית הכנסת נקי ומטופל, יש בו סידורים, חומשים וספרי תהילים, רק דבר אחד הוא חסר: מתפללים. בואו ונספר את סיפורה של שפרעם היהודית ואת סיפורו של בית הכנסת העתיק. (להזמנה המלאה).

יהושע רץ, כותב ותיק בדוגרינט ותושב כמון, מציע "סיור אחר בשפרעם", אשר יכליל גם את ההסטוריה הלא-יהודית של העיר, כיבוש שפרעם והחיים בה כיום. יהושע מתייחס ליוזמות תיירותיות-חינוכיות אחרות ברחבי הארץ, אשר מתעלמות מהמורשת הרב-תרבותית ומהנרטיב של האוכלוסייה הערבית במקום, כאילו אינה קיימת.

 זוהי כותרת הסיור של יהושע: "נבקר בעיר שפרעם ונכיר את ההיסטוריה המגוונת שלה, ניפגש עם תושבים המכירים את המורשת הרב-תרבותית של העיר ועברה היהודי, נשוחח על תחושות ומחשבות של אנשי הגליל באחד היישובים הוותיקים בו, ונבקר גם במספר אתרים יהודים המתוחזקים בקפידה בלב העיר".

שאלתי את מרק רוזנשטיין, מנהל עמותת הגליל לחינוך ערכי בשורשים, שממנה דוגרינט פועל, האם יש לו בעיה עם הסיור. פניתי לשמוע את דעתו של מרק כי הוא איש דתי (רב רפורמי).

מרק הסתכל אלי מופתע ואמר: "כמו שיש סיורי אומנות יש סיורים לבתי כנסת או אתרים יהודים. גם הערבים עצמם גאים בשרידים היהודיים אצלם ובעיקר בזה שהם שמרו על המקומות הקדושים ליהודים , אני לא מרגיש שאני עושה משהו לא מנומס כשאני בא לראות,  זה חלק ממה שיש בכפר, זה לא פוגע בהם.

גם לא מפריע לי שערבי ממיעאר בא לבית הקברות שלו במושב יעד, אני אפילו שמתי גדר סביב הבית קברות כדי שישאר. אני בהחלט לא רואה זאת כהתחלת הכיבוש".

 שאלתי גם את אחמד חלאלייה מיפיע,  עובד בכיר במתנ"ס מה דעתו על הסוגייה.

אחמד ענה לי : "תלוי מאיזה כיוון הם [היהודים] באים, אם הם באים בתור תיירים אז אין לי בעיה, גם אין לי בעיה עם דתיים [יהודים], להם יש בעיה איתי. מצידי זה ממש נורמאלי, אנחנו מבקשים כל הזמן שתהייה כלכלה ותיירות אז הם חלק מהכניסה לישוב.

יהודים הם חלק מהאורחים צפויים ואפילו מבורך ביקורם בכל מקום. אבל אם הם באים להשתקע, לעורר פרובוקציות, להתנחל אז זה בעייתי.

בנצרת יש את כל הדברים, עיקר האנשים באים לאכול, לסייר, כנסיות ומיעוטם  באים לחפש הזדמנויות,  שמעתי וזה לא בדוק, שבשוק בנצרת יש  קונים רדומים,יהודים, שמחכים לזמן המתאים להשתלט. את זה אני לא אוהב. אני לא משווה את זה לנסיעה שלכם עם תלמידים לפולין. פולין זה צד ג' , פולין היא לא של אף  אחד. לכם יש את הקשר שלכם המיוחד ולנו קשר אחר".

כותב מוחמד ח'לאילה, ממג'דל כרום:

סביר להניח שהפלורליזם התרבותי או מה שהתרגלנו לכנות "רב תרבותיות" היא דבר מאוד חיוני וחשוב, ומהווה עיקרון מאוד חשוב ומעיד על קידמה ומורשת תרבותית אנושית, ואפשר לציין שזה דבר שהולך ונעלם מיום ליום. ובכל יום שעובר עם ההתפתחויות במישור החברתי והפוליטי בחברה הישראלית אנו מרגישים את הנחיצות והחשיבות הרבה לקיום ומימוש עיקרון זה וקיבועו על סדר היום הציבורי.
כאשר מציינים את הפלורליזם בכלל, והפלורליזם התרבותי בפרט אז אנחנו גם מדברים על הפלורליזם הדתי, הסובלנות בין הדתות כי יש קשר הדוק בין שני העקרונות הללו.
הרב תרבותיות לא רק מדגישה את העניין שיש לנו אוכלוסיות וזהויות שונות באותה חברה, אלא היא מחזקת ומבליטה את מידת נכונותנו לקבל את הקבוצות השונות מאיתנו שיש להן ייחודיות במישורים התרבותיים, מבלי לנסות לכפות תרבות שלטת ולהטמיע תרבויות אחרות מסיבה זו או אחרת.
שפרעם היא דוגמה ברורה, שבתוכה נפגשות סוגיות חשובות שנגזרות מעיקרון הפלורליזם התרבות, וחשוב לציין שאם יוצא לכם לבוא לבקר בשפרעם אתם עלולים להיות מופתעים מכך, שלמרות שהיא נחשבת לאחת הערים הערביות הגדולות ביותר בישראל, נמצא בעיר העתיקה בית כנסת ליהודים והוא נמצא תחת השגחתה של משפחה משפרעם אשר עושה את כל המאמצים בכדי לשמר את המקום הקדוש, כי יש לו זיקה מוסרית ותרבותית לקבוצה ואוכלוסייה מסוימת. וחשוב לציין שהמקום הזה הפך להיות גם יעד תיירותי שהרבה אנשים מהעולם ומכל רחבי הארץ מגיעים אליו בכדי לבקרו ולראות את הייחודיות שלו.

תמונות מהסיור בפייסבוק של דוגרינט