תרגום לערבית الترجمة للعربية

כשנשים הופכות לבובות בידי אחרים.. על הסרט "דומא"

عندما تتحول النساء إلى "دمى" في أيدي الآخرين

 

55 דקות של צער, כעס, וחריקת שיניים. אלה היו הדקות הקשות ביותר שעברו עלי בסוף השבוע כשראיתי את הסרט "דומא" (בובות), סרט תיעודי בבימויה של השחקנית עביר זייבק – חדאד, שמביא עדויות מפיהן של נפגעות תקיפה מינית ערביות.

לא תיארתי לעצמי לרגע שאני יכולה לשמוע פרטי פרטים על מקרי אונס. הגיבורות, שאומנם לא יוכלו לעולם להתגבר על האסון, יכלו להתגבר על מחסום השתיקה ולספר לכולם על מה שהן עברו, מה שהן הרגישו ומרגישות. לא הייתי צריכה להכיר את שמותיהן ולא לראות את פניהן כדי להזדהות עם הכאב שלהן.

מזדהה עם הקורבנות .. 
הסרט מביא עדויות של נפגעות תקיפה מינית, לא אוכל להגיד בבירור כמה עדויות היו, מכיוון שהסרט מבלבל מבחינה זאת. הוא מביא את סיפוריהן של 6 נשים, 5 מהן מתברר נפגעות תקיפה מינית, והשישית לא היה ברור מה הוא סיפורה האישי, האם היא פסלת שעברה חוויה מינית קשה? האם היא משתמשת באומנות שלה כדי להביע דעה ולהעביר מסרים? אין לי תשובה כי הסרט לא נתן לי אותה.

חמשת הנשים האחרות, חלקן מביאות סיפור שמתגלגל לאורך כל הסרט וחלקן רק מופיעות עם סיפור חלקי ואחר כך נעלמות לנו. ובסוף הסרט מופיעים שמות של 3 נשים בלבד, עם כמה שורות על המשך חייהן אחרי הסרט. מה גם שלאורך הסרט אין שום כיתוב מי היא מי, ויש להיעזר בקצת חוכמה שיש לנו כצופים לחבר בין הסיפור שראינו לשם שמופיע בכיתובים בסוף הסרט!

בנוסף לכך, איך יכול להיות שמגדירים את הסרט כמדבר על נפגעות תקיפה מינית ומביאים במסגרתו סיפורה של אישה שנרצחה בידי בעלה כמקרה של אלימות במשפחה/ אלימות נגד נשים? איך זה מתיישב עם תקיפה מינית? אין מקום לרצח של האלה סלאם מנצרת בסרט הזה, נקודה. היה עדיף להוריד את מספר הדקות שמדברות על מקרה הרצח הזה כי אינו רלוונטי כלל.

מה שעוד הפתיע והפריע בסרט זה הופעתו של הגבר שוב בעמדת החזק. הגברים שהופיעו בסרט היו אב שכול שבתו נרצחה בידי בעלה, שעמד בהפגנה נגד רצח נשים ונאם במלוא העצמה והביטחון העצמי. הגבר השני שהופיע הוא הפסיכולוג שהקשיב לנאנסת. לא די עם תדמית זו של גברים מול התדמית החלשה של האישה?
עדיין אפשר להגיד שכדאי לצפות בסרט הזה, שיוקרן בקרוב בפסטיבל דוק-אביב גליל במעלות. העדויות המצמררות של הנשים בסרט הן חשובות מאוד, וגורמות לנו לחשוב רגע ולשאול את עצמנו: איך אנו יכולים להפסיק את העוול שנגרם לנשים אלה?

הפסטיבל
 

>>
<<

دقيقة من الحزن والغضب وصك الأسنان. كانت هذه أصعب الدقائق التي عشتها خلال نهاية الأسبوع عند مشاهدتي لفيلم "دمى"، فيلم وثائقي من إخراج الممثلة عبير زيبق- حداد، والذي يأتي لنا بشهادات نساء عربيات تعرضن لاعتداءات جنسية.

 

لم أتخيل انه بإمكاني الاستماع إلى تفاصيل دقيقة عن حالات اغتصاب، البطلات، اللواتي لن يستطعن التغلب على الكارثة الشخصية، استطعن التغلب على حاجز الصمت وتحدثن عن التجربة القاسية التي مررن بها، عن مشاعرهن الأمس واليوم. لم أكن بحاجة إلى معرفة أسمائهن أو رؤية وجوههن لأعلن عن تضامني الكامل مع ألمهن.

أتضامن مع الضحايا..
الفيلم ومدته 55 دقيقة هو عبارة عن شهادات لنساء تعرضن لاعتداءات جنسية، لا استطيع عد الشهادات بوضوح فالفيلم ليس واضحا من هذه الناحية. من ناحية يأتينا بقصص تقصها 6 نساء، 5 منهن تعرضن لاعتداءات، والسادسة نحاتة لم أتمكن من معرفة قصتها. هل تعرضت لتجربة قاسية؟ هل تستخدم فنها للتعبير عن موقفها حيال هذا الموضوع؟ لا اعرف.

أما النساء الخمس الأخريات، جزء منهن نتابع قصتها على طول الفيلم وأخريات تعرفنا إلى قصتهن باختصار شديد ثم اختفين. وفي نهاية الفيلم نقرأ أسماء 3 نساء فقط مع بضع سطور حول قراراتهن وحياتهن بعد الفيلم. أضيف إلى ذلك أن الفيلم لم يشمل أي ذكر لأسماء الشخصيات، وعلى المشاهد أن يكون لماحا ليتمكن من الربط بين الشخصيات والأسماء الظاهرة في نهاية الفيلم!

إضافة إلى ما ذكر، كيف يمكن تعريف فيلم على انه يتحدث عن الاعتداءات الجنسية ويتضمن مشاهدا حول قصة امرأة قتلت على يد زوجها ضمن ما يعرف بالعنف في العائلة أو العنف ضد النساء؟ كيف تتماشى هذه القصة مع الاعتداءات الجنسية؟ إن قصة هالة سلام لا تمت لصلة لموضوع الاعتداءات الجنسية.

ومن جديد يظهر الرجل في الفيلم بهيأة القوي الواثق، هل هو عقلنا الباطن يدفعنا نحو البطركية من جديد؟ لقد ظهر رجلان في الفيلم، احدهما والد ثاكل قتلت ابنته على يد زوجها (دون علاقة أيضا للاعتداءات الجنسية) ووقف خطيبا في مظاهرة يتحدث عن معاناته وألمه. أما الرجل الثاني فكان الطبيب النفسي الذي يستمع إلى قصة المغتصبة. مرة أخرى النساء في خانة الضعف والرجل في خانة القوة.
لا زال بالإمكان القول بأنه من المهم مشاهدة الفيلم، فان الشهادات التي تثير القشعريرة مهمة جدا وتدفعنا للتفكير مليا وسؤال أنفسنا: كيف يمكنني وقف معاناة هؤلاء الضحايا والظلم اللاحق بهن؟
 

55

>>
<<
سماح بصول סמאח בסול:

עיתונאית, עורכת "דוגרינט" בערבית, רכזת פרויקט עיתונות ערבית בעמותת "איעלאם", תושבת הכפר ריינה שבגליל תחתון. בוגרת אוניברסיטת חיפה בלשון וספרות עברית.
 
صحافية، محررة "دوغري نت" بالعربية، مركزة مشروع الاعلام العربي في مركز "إعلام"، تسكن في الرينة، حاصلة على اللقب الاول في اللغة والادب العبري.
 


תגובות

פרסום תגובה חדשה

CAPTCHA
בדיקה זו מיועדת לוודא שהינך חי ונושם ואינך מחשב המפיץ ספאם
Image CAPTCHA
Enter the characters shown in the image.

חיפוש לפי ישוב بحث حسب اسم البلدة

חיפוש לפי ישוב   بحث حسب اسم البلدة