‏בעקבות פנייה של ועדת טרכטנרברג לציבור להציע רעיונות לשינוי בחברה הישראלית, גיבש ועד ראשי המכללות האקדמיות והציבוריות בישראל מסמך תחת הכותרת: "המכללות האקדמיות הציבוריות. השקעה חברתית לצמצום פערים", ובו הצעות של ראשי המכללות לקידום ההשכלה הגבוהה בישראל.

בד בבד, פועלת המכללה האקדמית צפת לקידום ההשכלה הגבוהה לסטודנטים בצפון (ערבים, יהודים, דרוזים, צ'רקסים, בדואים, חרדים, חילוניים ועוד'), ע"י פתיחת תוכניות לימוד אקדמיות ייחודיות, בשכר לימוד אוניברסיטאי השווה לכל נפש - כבית הספר למשפטים (ראשון ויחיד בגליל), סיעוד, עבודה סוציאלית, ספרות אמנות ומוסיקה, פיזיותרפיה, מדעי ההתנהגות ומערכות מידע קהילתיות – לתואר ראשון. זאת בנוסף לתוכניות לימוד רבות ומגוונות בחסות אוניברסיטת בר אילן.

לכבוד
פרופ' מנואל טרכטנברג
יו"ר ועדת טרכטנברג

הנדון: המכללות האקדמיות הציבוריות. השקעה חברתית לצמצום פערים

רקע
המכללות האקדמיות הציבוריות (21 במספר), אשר מרביתן הוקמו בשנות ה-90 , מהוות השקעה חברתית של המדינה באזרחיה ויוצקות תוכן משמעותי למונח צדק חברתי.
מכללות רבות הוקמו באזורי הפריפריה החברתית והגיאוגרפית ובאמצעותן הורחבה באופן משמעותי הנגישות להשכלה הגבוהה וצומצמו הפערים חברתיים.
לאחר 20 שנה מאז הקמתן ניתן לראות בבירור את תרומתן של המכללות לחברה, שהסירו חסמים חברתיים רבים ואפשרו לאוכלוסיות מגוונות לבוא בשערי ההשכלה הגבוהה ולרכוש תואר אקדמי.
יתר על כן, המכללות הציבוריות תורמות לחיזוק הערים והישובים שסביבן באמצעות מגורי הסטודנטים ומעורבותם הפעילה והמשמעותית בחיי הקהילה (שילוב של הסטודנטים בחיי החברה והתרבות בישובים כמו למשל, עיר הסטודנטים בשדרות שהקימו סטודנטים ממכללת ספיר, פעילות בעיר יפו של סטודנטים מהמכללה האקדמית ת"א -יפו ועוד רבים וטובים).
המכללות משקיעות ללא הרף במערך של מכינות קדם אקדמיות, באמצעותו צעירים רבים מצליחים לשפר את ציוני תעודת הבגרות שלהם ולהתקבל ללימודים גבוהים.

נתונים:
סטודנטים לומדים ב-21 המכללות האקדמיות הציבוריות ומהווים 41% מהסטודנטים לתואר ראשון במערכת ההשכלה הגבוהה.
במכללות הציבוריות גבוה אחוז התלמידים הגרים בפריפריה 39.1% לעומת 15.8% במכללות הפרטיות.
במכללות הציבוריות גבוה אחוז התלמידים המתגוררים ביישובים המאופיינים כבעלי מעמד כלכלי-חברתי נמוך בהשוואה לזה שבמכללות "הפרטיות" –55.6% לעומת 26.5%.
כ – 15% מכלל הסטודנטים הלומדים במכללות הנם עולים חדשים (לעומת % 2.2 בלבד במכללות הפרטיות).
מעל ל 50% מהסטודנטים האתיופים בישראל לומדים במכללות (כ-600 סטודנטים).
למכללות בפריפריה תרומה ניכרת בגידול בסטודנטים מהמגזר הערבי ובעיקר בשילוב הנשים הערביות.

מטרה
חיזוק ופיתוח מערך המכללות נדרשים לשם השקעה חברתית בצעירים ובסטודנטים של מדינת ישראל ובפרט באזורי הפריפריה.

שיטה
חיזוק המכללות באמצעות:
• הסרת "המכסות" כיום מוגבלות המכללות במספרי הסטודנטים שהן יכולות לקלוט ולמרות החריגה במספר "המכסות" נאלצות המכללות לדחות סטודנטים .
• הרחבת תחומי הלימוד נדרשת הרחבה של תוכניות הלימוד המוצעות לסטודנטים בפריפריה. תוכניות לימוד "נחשקות" מרוכזות בעיקר במוסדות להשכלה גבוהה במרכז. למשל, למרות צרכי האוכלוסייה בפריפריה, לא מאושרים למכללות תוכניות לימוד במקצועות פרא רפואיים כמו: ריפוי בעיסוק, הפרעות בתקשורת וכיוצ"ב.
 

• חיזוק ופיתוח מעמדן האקדמי והמחקרי - על מנת לבסס את מעמדן האקדמי והמחקרי של המכללות נדרש סל תמריצים לטובת גיוס סגל איכותי שילמד ויחקור במוסדות. המכללות מתקשות בתנאים הקיימים לגייס סגל. יש לתת תמריצים ראויים לקליטה במכללות של "מוחות בורחים" ישראליים מחו"ל, הן צעירים מוכשרים וכן "טאלנטים" .
• מעונות - מוסדות רבים בפריפריה מתקשים לממן בניית מעונות לסטודנטים עקב עלויות גבוהות. כבר כיום, בסיוע תקציבי ניתן לבנות מעונות על קרקעות זמינות דבר שיתרום לרווחת הסטודנטים המתגוררים בפריפריה ומשלמים שכר דירה גבוה , שמאמיר בקצב מהיר בשנים האחרונות לאור היצע המגורים הדל.
• תחבורה ציבורית – סטודנטים רבים נאלצים להתנייד באמצעות רכבם עקב מצוקת
התחבורה הציבורית בפריפריה. מציאת פתרונות הולמים לבעיה זו תעודד סטודנטים
רבים ללמוד באזורי הפריפריה ואף לגור בהם גם בתום לימודיהם.

בכבוד רב,

פרופ' עליזה שנהר
יו"ר ור"מ

העתקים:
ח"כ גדעון סער, שר החינוך ויו"ר המל"ג.
נשיאי ומנכ"לי ור"מ.