מוטי גרנר

מהנדס מחשבים וחזאי מזג אויר, מתעניין מאוד באנשים, במחשבים, בטכנולוגיה, במדע, במוסיקה ובתקשורת. מזה כשנתיים עורך, מפיק ומשדר את תכנית הרדיו "על מחשבים ומחשבות" ברדיו אורנים, תחנת רדיו קהילתית-חינוכית משותפת לקול ישראל ולמכללת אורנים בקרית טבעון.

כל הבלוגים كل المدونات

מה זאת אהבה? שיחה עם פרופ' בן זאב 15.8.11

 
נשיא אוניברסיטת חיפה, פרופ. אהרון בן זאב ידוע בעולם כפילוסוף החוקר את נושא הרגשות ובמיוחד האהבה. הוא פירסם מחקרים רבים וספרים בנושאים אלו, סיפרו "אהבה ברשת" עוסק באהבה בעידן האינטרנט.
לפני מעל 100 שנים, בשנת 1905 כתב ח.נ. ביאליק: "אומרים אהבה יש בעולם, מה זאת אהבה?"
בשנת 1984 כתב נתן זך בסיפרו "אנטי מחיקון" - "הוא אוהב אותה, היא אוהבת אותו, לאט לאט מתרקם משהו בלבבו, משהו בלבבה, לך תדע מה זאת אהבה?"
בשנת 1988 כתב אהוד מנור ז"ל את הפזמון "מה זאת אהבה" – "מה זאת אהבה? מה היא מבקשת? את ימי את לילותי ולא די.."
אולי יותר מכל אפשר לשאול אותך, פרופ. בן זאב, מה זאת אהבה?
פרופ. בן זאב: "אכן השאלה הזאת מעניינת, אנחנו רוצים לדעת מהי, אבל התשובה אינה פשוטה. התשובה היא לא בהגדרה "אהבה היא...אחת שתיים שלוש" אלא התשובה היא באיפיון האהבה, אפשר לאפיין את האהבה באיפיונים שונים, אפשר לאפיין אותה בהתייחסות לדפוסי הערכה שיש ביסוד האהבה. מה עומד כשאנחנו מעריכים אדם, כשאנו אוהבים אותו? אני מדבר על שני דפוסי הערכה בסיסיים. אחד הוא דפוס המשיכה לאותו אדם והשני הוא דפוס שבח התכונות. אנחנו רוצים, כשאנחנו מתאהבים באדם או כשמתאהבים בנו, ששני הדפוסים יהיו, שיגידו לנו שאנו יפים ומושכים ושיגידו לנו שאנו חכמים ובעלי חוש הומור. לא יגיד מישהו לבת זוגו: "תראי, את טיפשה מאוד אבל היופי שלך מכסה את הכל ולכן אני אוהב אותך." דבר כזה לא יתכן. אין אהבה רומנטית שאין בה שני היסודות האלה. בכל אהבה יש, כמובן, משקל שונה לכל אחד מהיסודות האלה אבל לא נוכל להגיד על אהבה רומנטית שהיא קיימת ללא אחד מהיסודות האלה. אם יש רק יסוד של המשיכה אז יש פה רק משיכה מינית. אם יש רק שבח התכונות הרי יש פה ידידות ולא אהבה רומנטית. המשקל השונה של שני דפוסי ההערכה הזאת יכול להיות שונה בתקופות שונות בחיינו, אצל אנשים שונים, אבל זניהם צריכים להיות קיימים."
אם אשאל פסיכולוג את אותה שאלה האם הוא יענה לי בצורה שונה מתשובתך כפילוסוף? האם ההסתכלות הפילוסופית על הנושא שונה מההסתכלות הפסיכולוגית?
פרופ. בן זאב: "היא שונה, כל אחד יש לו את נקודת המבט שלו, הפסיכולוג ידבר על מקרים יותר ספציפיים של אהבה, הפילוסוף ידבר על דברים כלליים יותר, אבל ביסודו של דבר, אנחנו מדברים על אותה תופעה שמסתכלים עליה ומתארים אותה מכיוונים שונים. עולה שאלה מאוד מעניינת, אם אכן יש ידע על אהבה, האם אפשר ללמוד את האהבה."
אז האם אדם יכול ללמוד אולי מהמחקרים שלך ושל אחרים בתחום הזה ואולי "לאהוב יותר טוב"?
אני חושב שביסודו של דבר, כן, ידיעה על הרגשות עוזרת לנו להתמודד טוב יותר עם הרגשות, ולהגיע למצב שבו הרגשות החיוביים יתפסו מקום גדול יותר בחיינו מאשר הרגשות השליליים. לכן אני חושב שצריך ללמד את הרגשות, צריך ללמד את זה במיכללות למורים, צריך ללמד את זה בבתי הספר, באוניברסיטאות וגם בגני ילדים אפילו. כל סוג של לימוד יכול להיות שונה –יכול להיות סוג אחד של הרצאות פרונטליות כמו שאני מעביר באוניברסיטת חיפה, אפשרית גם בהתנסות אישית, שיכולה להיות מגיל מאוד מוקדם. כל הדרכים טובות אבל צריכים לנסות לדעת יותר את נושא האהבה ויתר הרגשות לא כדי לשלוט ברגש ולבטל אותו, חס וחלילה, לרגשות יש תפקיד מאוד חשוב בחיים, אלא כדי לכוון אותן באופן שיהיו לנו יותר רגשות חיוביים וקצת פחות רגשות שליליים.
יש משהו, שהקורא יכול לקחת מהמחקר שיכול לשפר משהו בחייו, אולי גישות, תובנות, התייחסויות?
אפשר. תראה, אם אני מגדיר סערת רגשות כנובעת משינוי משמעותי במצבנו, אז כאשר יש איזשהו שינוי, לדוגמא מורה מגלה שהמשכורת של מורה אחרת גדולה משלה באלף שקלים, והיא מאוד כועסת, מאוד מקנאה בה. אני יכול להגיד, מה זה אלף שקלים, זה אולי הרבה אבל זה לא סוף העולם, זה לא בריאות, יש דברים הרבה יותר חשובים, כלומר שהיא תנסה להבין שמדובר שבשינוי שהוא לא כל כך משמעותי עבורה. אז זה למשל איפיון של הרגשות – נובע משינוי – ומהאיפיון הזה אנחנו יודעים איך להתמודד עם זה.
אפיון אחר של רגשות – שהם מאוד ממוקדים. הרגש דומה לקרן לייזר. קרן הלייזר מאוד חזקה היות והיא מאוד ממוקדת. ברגע שפותחים את המיקוד הרי הרגש חלש יותר. לכן הרגשות הם בדרך כלל נסובים על אנשים שאנו מכירים, על אנשים שקרובים אלינו, אנשים שחשובים לנו מבחינה אישית ולא על כלל הציבור. אי אפשר לאהוב את כולם, אי אפשר לאהוב את כל הילדים בעולם, אי אפשר לאהוב את כל הגברים בעולם. הרגש הוא מאוד ממוקד ולכן יש בו איזה אופי של אשליה. אז אם כן המיקוד של הרגש, החלקיות שלו בנקודת המיקוד שלו. קח את האיפיון הזה ונראה איך אנו יכולים להשתמש בו כדי לכוון את הרגשות שלנו. אז למשל אותה מורה המקנאה במורה האחרת כי היא מרויחה יותר, יכולה לחשוב, אוקיי, זאת נקודת מבט מאוד מצומצמת, בוא נראה הלאה, נראה איזה בעל יש לה, נרחיב את היריעה, ואולי מישהי יכולה לומר, אוקיי, יש לה בעל כזה איום שאני מעדיפה לקבל אלף שקלים פחות ממנה... כאשר אתה מרחיב את היריעה ואתה מוצא גם נקודות כשל, גם מגרעות אצל זה שאתה מקנא בו, אז הקנאה יכולה לרדת, ותמיד אפשר למצוא מגרעות, אצל כל אחד. השאלה פה היא שאלת המיקוד, כלומר הידע שלנו על הרגשות, איך הם נובעים, מהם האיפיונים שלהם, חשוב ביותר הידע הזה כדי לדעת איך להתמודד עם הרגשות.
עושה רושם שהרבה הבטים סוציולוגים ואחרים שקשורים באהבה ורגשות באים לידי שינוי כתוצאה מהכניסה הדרמטית של האינטרנט לחיינו. איך אתה רואה את השינויים האלה?
הרשת אכן מביאה שינויים מהותיים ביחסים אישיים, שינויים מהותיים בהרבה מאוד תחומים בחיים, כולל בתחום הרומנטי, שהכניסה שלו לרשת נעשית יותר ויותר מרכזית. צריך לזכור שהרגשות ברשת הן רגשות כמו מחוץ לרשת. ההבדל הוא שהם נגרמים מגורמים אחרים לפעמים, או שמושא האהבה הוא לא בהכרח מישהו שאתה מכיר אותו מאוד. אבל ביסודו של דבר, אנשים מתאהבים ברשת ויש להם אותו מגוון של רגשות – כעס, שנאה, אהבה, חרטה וכו' – כל הרגשות שקיימים בחיי היום יום, קיימים גם ברשת.
אחרי שכתבתי שני ספרים שניתחו את מהות הרגשות ואת הרגשות הספציפיים, יישמתי את המערכת המושגית שלי לתחום של הרשת ובעיקר לתחום של אהבה ברשת , זה שם הספר שכתבתי. רציתי לראות האם הרגשות ברשת שונים או דומים לרגשות מחוץ לרשת. אז כפי שאמרתי – הרגשות הם אותו דבר וזה לא הפתיע אותי, כי אני חושב שהרגשות הם בעלי אופי אוניברסלי שמתחשב אמנם בחברה, בתרבות, באישיות, אבל אפשר לראות גם הבטים אוניברסליים. הדבר היחידי שהפתיע אותי מאוד ברשת זאת העצמה הגדולה והמהירות שאנשים הגיעו לעצמה כזאת של אהבה אחד עם השני. זה הפתיע אותי, כי כאשר אנשים מתכתבים ברשת, הקשר היחד בין אדם לזולתו הוא קשר של מילים ואפילו לא מילים מדוברות אלא כתובות. חוקרי הרשת הראשונים, באמצע שנות השמונים, דיברו על כך שאהבה ברשת תהיה חלשה יותר עקב מוגבלות הגירויים. הגירוי הוא רק של אות כתובה ואילו בחיי היום יום הגרויים הם רחבים יותר ולכן יש לצפות שבחיי יום יום האהבה תהיה חזקה יותר. התברר שזה בדיוק להפך ואנשים רבים מעידים על כך שהאהבה ברשת הייתה האהבה העמוקה ביותר בחייהם, והמין שלהם ברשת היה המין הסוער ביותר בחייהם. השאלה היא למה? מה גרם לכך שיש פיתוי גדול כל כך ברשת? הסיבה העיקרית לכך לדעתי היא, ואכן מחקרים הוכיחו זאת, שיש הגנה ברשת. הרשת מספקת לך מעין הגנה, או הגנה לכאורה, לפחות הגנה שאתה חושב שקיימת, וכאשר אתה מוגן אתה יכול לחשוף את עצמך הרבה יותר מאשר כשאתה לא מוגן, וכאשר אתה חושף את עצמך אתה מתקרב יותר לזולתך. כלומר חשיפה עצמית מביאה לקירבה, קירבה מובילה ליתר אינטימיות ומכאן להתקרבות גדול בתחום של האהבה. אנשים מספרים ברשת דברים שהם לא היו מספרים לאנשים מחוץ לרשת כי מחוץ לרשת אתה חושש שתפגע. לכן ברשת אנשים חושפים את עצמם הרבה יותר.
אולי יש כאן עוד נקודה, אנשים המשוחחים דרך הרשת משני צידי המקלדת ולא רואים זה את זו, יכול כל אחד מהם להשלים בדמיון מה שהוא היה רוצה שיהיה בבן או בת הזוג לפי העדפותיו במראה וכו'?
אכן. הפיתוי הגדול ברשת נובע אכן כפי שאמרת מהדימיון. הדימיון יכול להשלים טוב יותר מאשר המציאות. וזה לא סתם דימיון כמו בסרטים, בסרטים אתה פסיבי. האמנות הרי מעוררת בנו רגשות אבל באמנות אנחנו נמצאים במצב פסיבי ואילו ברשת יש דימיון, הרבה יותר מאשר בחיי היום יום, אבל הדימיון הזה הוא אינטראקטיבי – אתה קובע את התסריט, אתה משתתף בזה באופן אקטיבי, אתה לפעמים קובע את הדמות של האדם האחר ואת הדמות שלך. אז יש דימיון, הדימיון הזה הוא אינטראקטיבי, יש אנונימיות שמונעת ממך פגיעות ומכאן מאפשרת חשיפה יותר גדולה, ויש גם את הנגישות הרבה לאינטרנט – באינטרנט בכל נקודת זמן יש מיליוני אנשים שמחכים לך. מחכים לך להופיע, מחכים לך שתנסה ליצור קשרים איתם ובמובן הזה הנגישות לבן זוג היא הרבה יותר גדולה גם אם מדובר במסרים שאתה מקליד אותם ואתה לא צריך ללכת רחוק כדי להגיע לאותו בן/בת זוג. זה יתרון נוסף של האינטרנט.
 
השיחה שודרה במסגרת "על מחשבים ומחשבות" - תכנית המחשבים, והטכנולוגיה והמדע של רדיו אורנים.
להמשך השיחה כפי ששודרה ברדיו אורנים :
ניתן גם להאזין בנגן הבא:
בתמונה: נשיא אוניברסיטת חיפה, פרופ. אהרון בן זאב, מתוך: ויקיפדיה
חג אהבה שמח ומלא אושר!
 

תגובות

פרסום תגובה חדשה

ערך מאפיין זה ישאר פרטי ולא יוצג באופן ציבורי.
CAPTCHA
בדיקה זו מיועדת לוודא שהינך חי ונושם ואינך מחשב המפיץ ספאם