אוגוסט, חם, רוצים רק מסלולים של מים וצל, הרי אחד כזה לפנינו.
לאחר הנסיעה צפונה והירידה במדרגות אנו עומדים על הגשר התלוי תחתינו שוצף וקוצף הנחל, המים מתחתרים בעוצמה בין סלעיי הבזלת, יוצרים אשדים לבנים. צבע המים נצבע בירוק בהיר הנוטה לאזמרגד. מעל הזרימה ג'ונגל של צמחיה. הליכה נוספת בשביל ואנחנו צופים אל המפל הגועש, נחשולי המים מתחרים ביניהם מי יגלוש מטה קודם והמים פורצים ונוחתים בכוח אדיר ובשאון מחריש אל ברכת המים מתיזים עלינו טיפות משובבות נפש.
מהמפל ניתן לחזור חזרה אל הרכב או להמשיך במסלול של עוד כשעה וחצי אל מעיינות הבניאס, בדרך נעבור ב"בריכת הקצינים", בטחנת הקמח המשוחזרת, נחצה את נחל גובתא מתחת לגשר רומי ואנחנו באיזור המעינות.
בין בריכת הקצינים לטחנת הקמח ישנו שלט המפנה אותנו לארמון אגריפס, ארמון זה ששרידיו מרשימים אף היום, 1950 שנה אחרי בניתו, הוא רגע של קורת רוח לחובבי ארכיאולוגיה והיסטוריה.
מעט דמיון ומעט עזרה של השילוט (או המדריך) ואנו רואים את שני מגדלי השער הגדולים, את חדרי המשתאות, את מזרקות המים, את בית המרחץ את פלגי המים הזורמים בארמון ואת הירוק ירוק הנוכח גם היום. נעבור מתחת לכביש במסדרון בן 2000 שנה שנשתמר בשלימותו, נתרשם מאבני הגזית המסותתות, כל אחת למידתה. ונספר לילדים את סיפור הארמון ובמיוחד את סיפור בעליו, אגריפס השני.
סיפורם של אגריפס ובירניקי- סיום עלוב לבית חשמונאי
בשלהי המאה הראשונה לפני סה"נ, צירפו הרומאים את אזור הבניאס לממלכת הורדוס. הורדוס ובעקבותיו פיליפוס בנו, בנו מחדש את המקום, וקראו לו "קיסריה - פיליפי"
ואכן במקורות חז"ל השם קיסרי, יש שהוא מציין את קיסריה, יש שהוא מציין את קיסרי פיליפי.
לשיא תפארתה הגיעה קיסרי-פיליפי בימי אחינו של פיליפוס, אגריפס השני ששלט באזור הגולן וקיסרי הייתה בירתו.
אגריפס השני ואחותו ביריניקי היו נינים של הורדוס ומרים החשמונאית ובתור שכאלו היו יהודים, נצר אחרון לשושלת החשמונאים, אגריפס התחנך ברומא שם ספג את התרבות הרומית הלניסטית. בשנת 67 לספירה עת פרץ המרד הגדול ניסה אגריפס בכל כוחו לדבר על לב המורדים ולמנוע את המרד שלדעתו נועד מלכתחילה לכשלון, משנכשל במאמציו הצטרף לצד השלטון, העמיד את ביתו לרשות אספסיאנוס וטיטוס ואת צבאו לרשות הרומים, מלך יהודי זה היה שותף להכנעת גמלא, לכיבוש ירושלים ולשריפת המקדש.
הגדילה לעשות אחותו שבחרה להיות פילגשו של טיטוס מתוך תקווה להפוך יום אחד לאישתו. עמדה לצידו בשעה שהרג עשרות אלפי יהודים החריב כפרים ושרף את בית המקדש, יחד עמו נסעה לרומא לתהלוכת הנצחון, שם, להפתעתה המרה, נתקבלה בבוז על ידי ההמון שלא הסכים לראות יהודים בשכבות הגבוהות. גם הסנט הרומי לא אהב את הרעיון וטיטוס שנאלץ לבחור בין פילגשו היהודיה ושאיפותיו הפוליטיות העדיף לשמור אמונים לפוליטיקה ובירניקי חזרה בשברון לב לאחוזתה בטבריה. שם יש הר הנקרא עד היום על שמה.
איך מגיעים:
בצומת המצודות בקריית שמונה פנו ימינה לכביש 99. בצומת שיאון פנו שוב ימינה (עדיין על כביש 99). בק"מ ה-12 פנו ימינה אל דרך המובילה לקיבוץ שניר ושימו לב לשילוט המוביל לחניון השמורה.