הקרבות באל-בירווה ב-1948, מידע מורחב

נושא

גרסה מורחבת של ארועי הקרבות באזור אל בירווה, במאמץ למצוא את החייל הנעדר צבי איצקוביץ', שנהרג ב 10 ביולי 1948.

 

(התפרסם לראשונה בא-לה-גוש, גיליון 408)
למעוניינים, גרסה מקוצרת של הכתבה עם תאור קצר יותר של הקרבות.
 
בין הנעדרים מקרבות תש"ח, שגופתו לא אותרה עד היום, נמצא טוראי צבי איצקוביץ' ז"ל.
 
הענף לאיתור נעדרים פונה ומבקש מכל מי שיש לו מידע כלשהו, שיסייע להביא את גופתו לקבר ישראל. ברשימה זו נחזור במנהרת הזמן ל- 10 ביולי 1948, לכפר בירווה, נחקור ונתאר את הנסיבות שבהן נהרג ונעלם צבי איצקוביץ' ז"ל. הלוואי ורשימה זו תסייע בדרך כלשהי לפיתרון התעלומה.
 
במרחב שבו שכן הכפר עד המלחמה, כ- 9 קילומטרים ממזרח לעכו, נמצאים כיום: צומת סואנת ופקוקה (צומת אחיהוד), מושב שהוקם בשנת 1950 על ידי עולים מתימן (מושב אחיהוד) וקיבוץ יסעור של "השומר הצעיר", שהוקם בשנת 1949 על ידי עולים מהונגריה ומאנגליה.
 
סיפור חייו ומותו של צבי איצקוביץ'
צבי (הרשי) איצקוביץ', בנם של זיסל ודוד, נולד בשנת 1929 בעיירה טיאצ'ובה (טייץ) בחלק הקרפטו-רוסי של מחוז מרמרוש (שהיה אז בצ'כוסלובקיה). הוא למד ב"חדר" ובבית ספר עממי. ב- 19 במרץ 1944 נכבשה הונגריה על ידי גרמניה והחל משלוח שיטתי של כל יהדות הונגריה לאושוויץ. מה- 15 במאי 1944 ובמשך שלושה שבועות, נשלחו כל היהודים שבחבל קרפטו-רוס להשמדה באושוויץ. ביניהם היה גם צבי איצקוביץ' ז"ל, שנשלח לאושוויץ עם משפחתו.
 
הוא שרד את מחנה אושוויץ, הועבר למחנות עבודה בגרמניה ושוחרר בתום המלחמה. לאחר ששהה במחנות עקורים, הצטרף לקיבוץ הכשרה ואימונים. ב- 11 ביולי 1947 העפיל ארצה באונייה "יציאת אירופה  תש"ז" (אקסודוס). האונייה יצאה מנמל קטן ליד מרסיי ובה כ- 4,500 מעפילים. ב- 18 ביולי, מול חוף עזה, השתלטו הבריטים בכוח על האונייה, לאחר שפתחו באש חיה על המעפילים. מהאש נהרגו ארבעה ועשרות נפצעו. אחר כך נעה האונייה צפונה ובחיפה הורדו המעפילים לאוניות גירוש.
 
האוניות החזירו את המעפילים לאירופה והם הורדו בכוח מהספינות ורוכזו בשני מחנות בצפון גרמניה. צבי עלה ארצה בשנית בשנת 1948, הצטרף לקיבוץ דפנה וגויס לצה"ל. ב- 10 ביולי, בבירווה, נהרג מהתפוצצות מוקש.
 
תאור הקרבות בכפר אל-בירווה וסביבתו
הכפר אל-בירווה נמצא בזמן המלחמה על גבעה סלעית. ישנן עדויות לקיומו של הכפר מן המאה ה- 11 ואילך. בכפר היו כ- 1,500 תושבים, ברובם מוסלמים (ומיעוטם נוצרים) ותושביו עסקו בעיקר בחקלאות. אדמותיו השתרעו על שטח של מעל ל- 13,500 דונמים, מהם כ- 10,500 שימשו לחקלאות. כ- 1500 דונמים מהשטח היו נטועים בעצי זית. בכפר פעלו שני בתי ספר: אחד לבנים ואחד לבנות.
 
כמו כן היו בו מסגד, כנסייה, שני קברי קדושים ושלושה בתי בד. על פי תוכנית החלוקה שאושרה באו"ם ב- 29 בנובמבר 1947, הכפר נועד להיכלל בשטח המדינה הערבית. ב- 11 ביוני 1948 כבש כוח של חטיבת כרמלי את הכפר לאחר שהתגבר על התנגדות מקומית. לאחר מכן החלה ההפוגה הראשונה.
 
באותה עת, החזיקו אנשי "צבא ההצלה" ב"כיס" בלב הגליל ובו מרבית הגליל התחתון והעליון. צה"ל החזיק בקו במשלטים שהוחזקו על ידי יחידות חיל משמר. בזמן ההפוגה תקפו "צבא ההצלה" ותושבי הכפרים את המשלטים. בכפר ובשלושת המשלטים הסמוכים לו החזיקה פלוגת חיל-משמר שמנתה כ- 120 איש וברשותם משוריין עם מכשיר קשר, אך ללא כל סיוע.
 
ב- 21 ביוני 1948 הסתער על הכפר כוח ערבי גדול בליווי משוריינים. הכפר נכבש על ידי הערבים. התארגנה התקפת נגד ובמקום נערך קרב קשה במשך כל יום ה- 24 ביוני. מאות  מהערבים בכפרים השכנים הוזעקו לקרב ואליהם הצטרפו לוחמים מ"צבא ההצלה". לפנות בוקר, ב- 25 ביוני 1948, הצליחו כוחות צה"ל מחטיבת "כרמלי" לכבוש את הכפר בחזרה. בקרב נפלו עשרה מלוחמי צה"ל ו- 42 לוחמים ערבים- מהם 12 מ"צבא ההצלה" ו- 30 לוחמים מהכפרים.
 
במהלך קרבות מבצע "דקל", הופעל גדוד 21 בפיקודו של אהרון רבינוביץ' (יריב). לכיבוש הכפרים באזור. בלילה שבין ה-8 ל- 9 ביולי נכבש הכפר קוויקאת (כיום בית העמק) על ידי פלוגה ג' בפיקודו של דב ירמיה ובליל ה- 9 – 10 כבשה את הכפר עמקא (כיום מושב עמקה). גדוד 71 של חטיבה 7 תקף באיזור אל-בירווה, בציר עכו-צפת. כן נכבשו שטחים נוספים באזור בירווה.
 
הכפרים כפר יאסיף, אבו סנאן, ג'דיידה ומכר- נכנעו לצה"ל ללא קרב. יחידות גדוד 21 העבירו את המשלטים ואת הכפרים שבהחזקתן ליחידות החי"ם של "צידוני". הכוחות הערביים יצאו להתקפות נגד, בעיקר באזור בירווה. בהתקפות שהתמקדו בגזרת בירווה השתתף כוח של ערבים מקומיים, ייתכן בשיתוף עם כוח מהחטיבה של מהדי צלאח, מצבאו של פאוזי אל – קאוקג'י, "צבא ההצלה", שהורכב ממתנדבים ממדינות ערב, אשר נועד לסייע לערבים בארץ-ישראל.
 
מפקדתו של מהדי צלאח הייתה במג'ד אל-כרום. החטיבה שבפיקודו כללה שני גדודים: גדוד חיטין וגדוד מהדי. נראה שהסכנה הגדולה ביותר שחשש ממנה האויב היה המשך התקדמות צה"ל לעבר בציר עכו-צפת וניתוק הכוחות הערביים שבגליל התחתון מן הכוחות הערביים שבגליל העליון.
 
כוח מחטיבת כרמלי, אליו סופח גדוד 71 של חטיבה 7, תקף ב- 10 ביולי 1948 את המשלטים באיזור בירווה. ההתקפה נכשלה וכוחות צה"ל נסוגו. שישה חיילים נעדרים נשארו מאחור, ביניהם צבי איצקוביץ' ז"ל. יומיים לאחר מכן, בהתקפה חוזרת, נכבשו המשלטים. שתיים מגופות החללים זוהו ונקברו בבית העלמין בקריית חיים. חודש וחצי לאחר מכן, נמצאו שלוש גופות נוספות ואף הן נטמנו בקריית חיים. באתר נכתב כי: "קיימות עדויות לכך שצבי ז"ל נפצע בקרב וההשערה היא שגופתו הושארה בשטח במהלך הנסיגה" (הענף לאיתור נעדרים).
 
נוכחים נפקדים
צה"ל הכריז על האזור כאזור צבאי ותושביו, שחלקם שהו בשטח שהיה בשליטת מדינת ישראל, לא הורשו לחזור אליו ובכך הפכו ל"נוכחים נפקדים". המושג, שנטבע בשנות החמישים, התייחס לערבים תושבי ישראל, שלא נמצאו על אדמותיהם בזמן הכיבוש ולכן הקרקעות הוחרמו. בשנת 1949 נהרסו הבתים ואדמות הכפר הופקעו. כאמור לעיל, על אדמות הכפר הוקמו אחיהוד ויסעור.
 
מדי שנה, עורכים תושבי הכפר בעבר וצאצאיהם ביקור בשרידי הכפר ההרוס. על פי מחקרו של הלל כהן, נשארו בארץ 994 מתושבי בירווה ומרביתם הם כיום תושבי הכפרים ג'דיידה ומכר (כהן, הנפקדים הנוכחים, עמ' 24, 26). מחמוד דרוויש, שנחשב למשורר הפלסטיני הלאומי (1941 – 2008) נולד בבירווה. כאשר נחרב הכפר, נמלטה משפחתו ללבנון ואחר כך חזרה והתיישבה בג'דיידה, הסמוך לבירווה. דרוויש למד בבית הספר התיכון בכפר יאסיף. בהיותו בן תשע עשרה, פרסם את ספר השירים הראשון שלו.
 
 
מקורות
צדוק אשל, חטיבת "כרמלי" במלחמת הקוממיות, מערכות, ת"א (1973)
צדוק אשל, מערכות ה"הגנה" בחיפה, משרד הביטחון, מהדורה שנייה (1998)
שלומית דנטה, אזור משגב במלחמת העצמאות.
ואליד ח'אלידי, כדי שלא נשכח, המוסד ללימודים פלסטיניים (בערבית).
הלל כהן, הנפקדים הנוכחים, מכון ון ליר, ירושלים (2000)
בני מוריס, לידתה של בעיית הפליטים הפלסטינים 1947 – 1949, אופקים/עם עובד, ת"א (1991)
"מסע מערב הגליל ונצרת (9-18 ביולי 1948)", מערכות, גיליון 52 – 53, אוקטובר 1948, עמ' 34 – 37.
דוד קורן, הגליל המערבי במלחמת העצמאות, יד טבנקין/משרד הביטחון, ת"א (1988)
אתרי אינטרנט: ויקיפדיה; זוכרות; יזכור; המוזיאון למורשת היהדות הדוברת הונגרית; הענף לאיתור נעדרים.
מלחמת העצמאות.
מלחמת העצמאות. מאוסף צילומי יעקב באוברג, אתר פיקיויקי

מלחמת העצמאות.
מלחמת העצמאות. מאוסף צילומי יעקב באוברג, אתר פיקיויקי
ישובים
תיוג
ישראל בן דור يسرائيل بن دور:

היסטוריון, בעל תואר שלישי מאוניברסיטת חיפה. מתגורר בטל-אל ומלמד היסטוריה בתיכון משגב. בין עיסוקיו הרבים מתעד וכותב מחקרים וזכרונות כעוסק מורשה תחת הלוגו: "מחקרים היסטוריים שימושיים".


תגובות

פרסום תגובה חדשה

ערך מאפיין זה ישאר פרטי ולא יוצג באופן ציבורי.
CAPTCHA
בדיקה זו מיועדת לוודא שהינך חי ונושם ואינך מחשב המפיץ ספאם

 

 

* indicates required