יהושע רץ

תושב רמת ישי, מורה לאזרחות ובעל תואר שני במדע המדינה, עוסק בפרויקטים חינוכיים בתחום החינוך לשלום ושותף בצוות ההיגוי של דוגרינט. ראיון היכרות עם יהושע

כל הבלוגים كل المدونات

קצר פה כל כך האביב, 18.4.11

יש רגע קצר בין אדר לניסן
שהטבע צוהל בכל פה
הוא שופע חיים
שיכור ומבושם -
איך שיופי יכול לרפא!

נסער ומשולהב ומתיז ניצוצות -  
 אך עוד רגע ייבּול ויצהיב
כי הנה בשוליו כבר הקיץ ניצת -
קצר פה כל כך האביב.


קצר פה כל כך האביב, אומר דויד גרוסמן בשירו (ביצוע: יהודה פוליקר). הטבע משתולל אצלנו בצפון ונותן באמת תחושה של "רגע לפני" – החום, היובש, החמסין. אך רגע לפני, במפל השוצף של נחל פרוד היה מלא לפני שבוע, מטיילים רבים כל כך הגיעו לחזות בפלא בלתי-יאומן הזה: צלילי זרימה עזה של מים שכולנו יודעים כמה מהר ייאלמו וייעלמו ויותירו אחריהם ערוץ יבש.

פסח תמיד היה בשבילי חג האביב לפני כל דבר אחר. החיטה המבשילה והשדות הירוקים, "טקס קציר העומר" שנערך בקיבוץ לפני שקיעה, כאשר צעירים בחולצות לבנות אוחזים בחרמשים וקוצרים פס ראשון בשדה לתשואות הקהל ונאומים מלאי פתוס של הקריין...

 
"היום אתם יוצאים, בחודש האביב" – כך נפתחת ה"הגדה של פסח" של הקיבוץ הארצי השומר הצעיר, והאביב מלווה אותה כמעט עד מחציתה, לפני "הא לחמא עניא" ומכות מצרים ו"שפוך חמתך" ושאר החלקים הדרמטיים של הערב הזה. "נצא השדה, נלינה בכפרים, נשכימה לכרמים נראה אם פרחה הגפן, פיתח הסמדר, הנצו הרימונים..."
 
האביב הוא סוג של מסיבת חשק קצרה ובלתי מרוסנת כאילו נותן לנו מישהו איזה "פסק זמן" לאבד בו את העשתונות לפני הקיץ הארוך כל כך. באביב אני נזכר בדמות מעולם אחר לחלוטין: "במבי" העופר מסרטו של וולט דיסני, שם מתוארת בדרך נפלאה כל כך התעוררות הטבע שהיה שרוי בשנת חורף מתחת למעטה עבה של שלג ועתה הוא מתפרץ מחדש וסוחף עמו את בעלי החיים והפרחים ובמבי עצמו הנתון בסערה של תחושות חדשות ולא מוכרות לו...
 
אצלנו אין שלג ולא יערות עד, והחורף האחרון היה קייצי כל כך עד שחצי כרמל נשרף במהלכו ולכן לפעמים אני אפילו חש שביעות רצון מסוימת מהניגוד הקשה הזה שבין הקיץ הקשה לאביב הקצר שכאילו פותח שעת רצון קצרה וגדושה, ניגוד אשר הופך אותנו מאושרים מצפייה בזרימה של נחל שתימשך שלושה ימים ותחדל. זה מחייב אותנו למצות עד תום את ימי הפריחה האלה ולזכור שוב ושוב עד כמה אינם מובנים מאליהם, לתת את הכבוד הראוי לפרח צנוע ועשב בר עונתי.

"
קצר וחטוף ושובר את הלב
לחשוב שהוא תכף ידעך
מבטו רק נפקח
אך התחיל ללבלב -
רק ניתן לי ותכף נלקח."
 
דויד גרוסמן כתב את שירו לפי הידוע לי, על בנו שנהרג בלבנון. שירו הסעיר את לבי כי שוב הומחש ביתר שאת הזלזול וחוסר הכבוד שלנו כלפי חיים ופריחה, שוב ושוב שוכחים כמה נדירים הם וראויים להערכה בארץ הקשה והיבשה בה אנו חיים.
חג מבורך שיהיה לנו, בו נעלה את החיים והחירות על ראש שאיפותינו.

 עם עירית 005.jpg

 עם עירית 005.jpg

תגובות

פרסום תגובה חדשה

ערך מאפיין זה ישאר פרטי ולא יוצג באופן ציבורי.
CAPTCHA
בדיקה זו מיועדת לוודא שהינך חי ונושם ואינך מחשב המפיץ ספאם