חיפוש לפי ישוב بحث حسب اسم البلدة

חיפוש לפי ישוב   بحث حسب اسم البلدة

יובל אלעד يوفال إلعاد

מייסד ומוביל את התנועה הפוליטית חברתית "המשולש החברתי" yuvalelad@gmail.com

כל הבלוגים كل المدونات

גזענות בהדחקה 5.4.11

הייתי שמאלן שחונך להיות שמאלן, אבל בעצם הייתי גזען.
יש משהו בסביבה שבה גדלתי שהעביר מסר כפול. מצד אחד, חונכנו להיות אזרחים שומרי חוק, אנשים חופשיים שמאמינים בזכויות אדם, בצדק ובשוויון (כילד ידעתי שרוב האנשים בישוב מצביעים מרצ ונחשבים שמאלנים), ומצד שני, היה איזה מין שקט מטריד באוויר. אף אחד מעולם לא דיבר רעה על ערבים, אך גם לא דיבר טובה עליהם. השקט הזה לא אמר לי דבר אז, אך מסביר לי הרבה דברים היום. השקט הזה סביב נושא ערביי ישראל סימן את הדיסוננס העמוק שבין החשדנות התמידית, ההתנשאות, הזלזול ובין ערכי המוסר, הצדק והשוויון, אותם רצו שנקלוט כדור העתיד. דיסוננס זה חדר לעצמותינו והפך אותנו לשמאלנים גזענים.
הפער האדיר ברמת החיים, בין הווילות עם הגגות האדומים לבין הכפרים ההרוסים והמוזנחים, היה נושא מושתק. לא נותר לנו אלא להבין שהערבים מוזנחים וחסרי כישורים ורמת החיים שלהם היא תוצאה של הזנחה עצמית.ליהודי הגליל לא הייתה כוונה אמיתית להתמודד עם הניגוד המוחלט שבין החינוך לליברליות ובין ייהוד הגליל המתנשא והאלים אותו הם הובילו במעין הסכמה שבשתיקה. האם אני כיהודי יכול היום לסרב לגור במקום שנבנה על אדמות ערבים? כנראה שלא, אך אני מחוייב לחנך את ילדיי לפגוש את האדם שמולם מתוך פתיחות אמיתית ולא מתוך מוסריות צדקנית.
יש משהו בשמאל האוטומטי שמסכן את החיים המשותפים יותר מהימין האידיאולוגי. הגזענות מתוחכמת יותר וקשה יותר לפיצוח. הבעיה של השמאלני המושתק זה שהראש שלו חושב על ערכים, אך הנפש שלו חדורה חשש וריחוק.
גדלנו ביישובי הגליל היהודיים עם מגרש כדורגל, מועדון נוער ושער גדול בכניסה. לכפרים הגענו כשההורים לקחו אותנו לקנות כמה ברגים, לתקן את האוטו או לאכול חומוס. הייתה איזה מין אווירת גאווה כזאת בין המבוגרים הערבים ובין ההורים שלנו, מעין חיבוקי חיבה, חיוכים הדדיים ולחיצות ידיים חמות. הם שידרו ניצחון של חברות אמיצה, אך אחרי החומוס כל אחד הלך לדרכו ולנו הילדים היה ברור מהו מקומנו בחברה ומהי רמת המפגש בין התרבויות.
חוק ועדות הקבלה הוציא את הזיוף הגדול לאור. שמאלני הגבעות היהודיים אמרו לראשונה בקול רם " הערבים הם בסדר, אבל אין מצב שהם מסתובבים לנו פה בין המכולת לדשא המרכזי". הסוד הגדול נחשף, יש לנו ערכים ליברליים וחשובים לנו השוויון והאחווה, אך אנחנו לא מוכנים שערבי  יגור ביישוב המושלם שלנו.
 
כל ההסברים הצדקניים על הבדלי תרבויות, הדילמות סביב החגים המשותפים ועוד, הם לא יותר מהסברים מכובסים של גזענות מודחקת. אם אני לא מחובר לטקס ראש השנה, אני יכול להישאר בבית בדיוק כמו שהשכן היהודי שלי מרשה לעצמו להישאר כבר 40 שנה. המדינה מופגזת בחוקים שאין לי מילים לתאר בהן את ההרס הגדול שהם יוצרים.
כאיש מרצ שבחר במפלגה מחדש, כאדם שמתעורר להתבוננות מחודשת, אני מתכוון לשים דגש על פעילות פוליטית ברחבי הצפון ועל עידוד יצירת מפגש אמיתי בין התושבים. קיימות כיום לא מעט יוזמות דו קיום אמיתיות ואיכותיות ויש לתמוך ולעודד אותם, אך לא פחות חשוב הוא הצורך בכוח פוליטי, ציבורי הפועל בתחומים אלה. כיום נעשים מאמצים גדולים של אנשי ציבור ואנשי מגזר שלישי להיאבק נגד עוולות שונות ורבות ברחבי הגדה, מזרח ירושלים ובדרום.
גם כאן בגליל, בין ערביי ישראל ויהודי ישראל, יש לנו המון עבודה וזאת למרות היחסים הסבירים שמתנהלים כאן ביום יום. הצפון זקוק למפגש מחודש, אמיתי ואמיץ ואסור לנו להסתתר מאחורי מילים יפות.
>>
<<

תגובות

כ"כ נכון. בגיל 20 גיליתי שהסביבה השמאלנית בה גדלתי היא צבועה

בעד ערבים אבל מרחוק, פרצוף עקום מול בחור מרוקאי. צודק כשאתה אומר שזה מסוכן יותר, כי זה נסתר.

כל מילה נכונה, הגזענות במעשים ולא רק בתחושה

כל מילה נכונה, כל מילה אמת, היום בישובי הגליל מסך ההסתרה ירד כליל והרוב הפוליטי שהיה פעם מרצ עבר למפלגת קדימה וישראל ביתנו.
ישובי הגליל מלאים באנשים פטריוטים וציונים, אנשים טובים, אך הציונות והמדינה הם היום ישויות גזעניות שמעודדות אפרטהייד, שנראה בכל רחבי הגדה אך גם באדריכלות ובהפרדה הנפשית בין יהודי וערביי הגליל.

שאני הייתי ילד בעצמון היה לישוב מחסן נשק והיום תושבי הישוב חברים ביחידת ג'יפים שהוקמה על ידם. בלילות הם מפטרלים ומחפשים ערבים ובימים עובדים במפעל הנשק רפאל.

עובדי תרדיון (אזור התעשייה של משגב) יושבים על שטחי קרקע של סכנין אך המפעלים משלמים את הארנונה שלהם למועצה האזורית משגב. הדיכוי וההפרדה נמצאים גם במעשים ולא רק בתחושה.

צעד מתבקש - מגורים משותפים

אין לי כוונות להטיף, ואיני תושב הגליל. אני גר בשכונה ממוצעת ברמת-גן, אך מידי פעם אני שמח לראות שהשכונה שלי הטרוגנית, וחיים לצידי גם עובדים מהפיליפינים, מהגרים מאפריקה ופועלי ביניין סינים. ולמרבה הפלא, אפילו סטודנטים ערבים גרים לצידי !!!
וצר לי על הוספת סימני הקריאה, כי עדיין עובדות שכאלו הינן יוצאות דופן בחיים של יהודים ישראלים. נרקמים להם, בביישנות מסויימת, קשרים בין השכנים, בלי הבדלי מוצא. אני משתדל להסביר פני לשונה ממני, ויש לי תקווה לפתח קשרים יותר משמעותיים, אבל זה כבר עניין של חיי החברה שלי, ללא הקשר פוליטי מובהק.

ואחרי ההקדמה, רציתי לומר שאחרי וידוי כנה שכזה, שאני חווה כמוהו בעשר השנים האחרונות, מתבקש בעיני לפתוח את שערי היישובים לשכנים הערבים המבקשים לגור במקומות עם איכות חיים גבוהה יותר, לפחות מבחינת תשתיות.
עם כל הרתיעה, אפילו של המתוודים על הגזענות הסמויה, מישהו צריך לעשות את הצעד הראשון. וכל פעם שיעלו רעיונות כאלה, יצוצו עוד כמה שירצו להיות גם שכנים של ערבים. ויום אחד גם יהיו כאלה שבתוך יישובים קטנים גרים בשכנות, יהודים וערבים. והלוואי וזה יקרה במהרה בימינו אמן.

חוק ועדות הקבלה יתרוקן מתוכן כאשר יותר ויותר ועדות קבלה יקבלו גם תושבים ערבים ובני קבוצות מיעוט אחרות. האווירה שתיווצר תכשיל אנשים שיבקשו להשתמש בחוק זה כדי לשמור על טוהר היישוב שלהם. מה שהפוליטיקאים יצרו, למרבה הזוועה, יכול להתהפך באמצעות מעשים אזרחיים.

היום האמריקאים האפריקאים, או השחורים, כפי שקוראים להם בארץ, מהווים קבוצת מיעוט של פחות מ-10% בארצות הברית. ולמרות ההיסטוריה הגזענית שידעה ארץ זו, יש היום מקומות לא מעטים ברחבי ארה"ב שבהם גרים אוכלוסיות מעורבות, והדבר מובן מאליו.

זה מתבקש שנגור ביחד, קבוצת הרוב וקבוצת המיעוט הגדולה (20%) ביחד.

את חוק ועדות הקליטה יזמו וקידמו ועדות הקליטה,

הבעיה היא לא באיזה חוק, אלא בגזענות עצמה.
החוק היה צריך לאסור על הפלייה על רגע גזע,שפה או כל סוג של אפלייה מגדרית אחרת ולא חוק שבא לחזק את המדכא.

מילים כדורבנות , ובעיקר עם המון אמת.

יובל,
אתה כותב מהלב ומביא את האמת שלך בצורה אמיצה ואמיתית שאי אפשר שלא להתחבר לזה.
חייבת לומר כי אני מאד מתחברת לנושא הצביעות השמאלנית שמתייחסת כבר הרבה זמן לליברליות שטחית ולא אמיתית שבאמת מתמודדת עם האמת. תפיסת העולם שאתה מציג בעיניי מייצגת את השמאל החדש, השמאל שלא מפחד להגיד - היינו גזענים- ובואו ננסה לראות איך אפשר לתקן את מה שעשינו ללא פחד ומתוך התמודדות אמיתית עם הדברים.
כל הכבוד על האומץ.
אני כמובן אשמח לסייע ולעזור במה שתצטרך !
איזבל

אתה מעלה נושא מורכב שמעלה

אתה מעלה נושא מורכב שמעלה שאלות קשות לגבינו, זהותנו ועתידנו כתושבי הגליל. אולי דווקא התקווה תבוא מאלו שגדלו אל תוך חיים אלו ומבקשים לשנות אותם מתוך הכרות עמוקה. גם אני כמוך בשנות ילדותי חוויתי את הפער בין החינוך השמאלני שקיבלנו, לבין דרך חיים שאינה יוצרת קשר עם תושבי הכפרים מעבר לחומוס ביום שישי בצהריים.
לאורך השנים החשדנות והמרירות בין הצדדים הלכה וגברה ובעיקר מאז מהומות אוקטובר 2000, כדי לעקור אותם הצד שלנו צריך להתחיל מהתמודדות עם אותה גזענות סמויה עליה אתה מדבר.
חזק ואמץ

יובל חזור למשגב אל תשאיר אותנו לבד

אכן, דברים כדורבנות, אך "לסי שובי הביתה" זקוקים לך כאן לעשות תיקון גדול. רון שני זיהה את הסיכוי בהסתה והצליח , כמו בסרט "הנחשול", לחולל את הסערה הגזענית כאן שכידוע, מפלטו של הנבל הוא הפטריוטיות וכך נגררנו עד הלום, כשהטונים במספר ישובים עולים עד לב השמיים ורוח רעה מנשבת במדרכות היישובים.
זקוקים לכם הצעירים כדי להשיב את זקניכם אל המסלול ההומניסטי.

פרסום תגובה חדשה

CAPTCHA
בדיקה זו מיועדת לוודא שהינך חי ונושם ואינך מחשב המפיץ ספאם
Image CAPTCHA
Enter the characters shown in the image.