מייסד ומוביל את התנועה הפוליטית חברתית "המשולש החברתי" yuvalelad@gmail.com
בעד ערבים אבל מרחוק, פרצוף עקום מול בחור מרוקאי. צודק כשאתה אומר שזה מסוכן יותר, כי זה נסתר.
כל מילה נכונה, כל מילה אמת, היום בישובי הגליל מסך ההסתרה ירד כליל והרוב הפוליטי שהיה פעם מרצ עבר למפלגת קדימה וישראל ביתנו.
ישובי הגליל מלאים באנשים פטריוטים וציונים, אנשים טובים, אך הציונות והמדינה הם היום ישויות גזעניות שמעודדות אפרטהייד, שנראה בכל רחבי הגדה אך גם באדריכלות ובהפרדה הנפשית בין יהודי וערביי הגליל.
שאני הייתי ילד בעצמון היה לישוב מחסן נשק והיום תושבי הישוב חברים ביחידת ג'יפים שהוקמה על ידם. בלילות הם מפטרלים ומחפשים ערבים ובימים עובדים במפעל הנשק רפאל.
עובדי תרדיון (אזור התעשייה של משגב) יושבים על שטחי קרקע של סכנין אך המפעלים משלמים את הארנונה שלהם למועצה האזורית משגב. הדיכוי וההפרדה נמצאים גם במעשים ולא רק בתחושה.
אין לי כוונות להטיף, ואיני תושב הגליל. אני גר בשכונה ממוצעת ברמת-גן, אך מידי פעם אני שמח לראות שהשכונה שלי הטרוגנית, וחיים לצידי גם עובדים מהפיליפינים, מהגרים מאפריקה ופועלי ביניין סינים. ולמרבה הפלא, אפילו סטודנטים ערבים גרים לצידי !!!
וצר לי על הוספת סימני הקריאה, כי עדיין עובדות שכאלו הינן יוצאות דופן בחיים של יהודים ישראלים. נרקמים להם, בביישנות מסויימת, קשרים בין השכנים, בלי הבדלי מוצא. אני משתדל להסביר פני לשונה ממני, ויש לי תקווה לפתח קשרים יותר משמעותיים, אבל זה כבר עניין של חיי החברה שלי, ללא הקשר פוליטי מובהק.
ואחרי ההקדמה, רציתי לומר שאחרי וידוי כנה שכזה, שאני חווה כמוהו בעשר השנים האחרונות, מתבקש בעיני לפתוח את שערי היישובים לשכנים הערבים המבקשים לגור במקומות עם איכות חיים גבוהה יותר, לפחות מבחינת תשתיות.
עם כל הרתיעה, אפילו של המתוודים על הגזענות הסמויה, מישהו צריך לעשות את הצעד הראשון. וכל פעם שיעלו רעיונות כאלה, יצוצו עוד כמה שירצו להיות גם שכנים של ערבים. ויום אחד גם יהיו כאלה שבתוך יישובים קטנים גרים בשכנות, יהודים וערבים. והלוואי וזה יקרה במהרה בימינו אמן.
חוק ועדות הקבלה יתרוקן מתוכן כאשר יותר ויותר ועדות קבלה יקבלו גם תושבים ערבים ובני קבוצות מיעוט אחרות. האווירה שתיווצר תכשיל אנשים שיבקשו להשתמש בחוק זה כדי לשמור על טוהר היישוב שלהם. מה שהפוליטיקאים יצרו, למרבה הזוועה, יכול להתהפך באמצעות מעשים אזרחיים.
היום האמריקאים האפריקאים, או השחורים, כפי שקוראים להם בארץ, מהווים קבוצת מיעוט של פחות מ-10% בארצות הברית. ולמרות ההיסטוריה הגזענית שידעה ארץ זו, יש היום מקומות לא מעטים ברחבי ארה"ב שבהם גרים אוכלוסיות מעורבות, והדבר מובן מאליו.
זה מתבקש שנגור ביחד, קבוצת הרוב וקבוצת המיעוט הגדולה (20%) ביחד.
הבעיה היא לא באיזה חוק, אלא בגזענות עצמה.
החוק היה צריך לאסור על הפלייה על רגע גזע,שפה או כל סוג של אפלייה מגדרית אחרת ולא חוק שבא לחזק את המדכא.
יובל,
אתה כותב מהלב ומביא את האמת שלך בצורה אמיצה ואמיתית שאי אפשר שלא להתחבר לזה.
חייבת לומר כי אני מאד מתחברת לנושא הצביעות השמאלנית שמתייחסת כבר הרבה זמן לליברליות שטחית ולא אמיתית שבאמת מתמודדת עם האמת. תפיסת העולם שאתה מציג בעיניי מייצגת את השמאל החדש, השמאל שלא מפחד להגיד - היינו גזענים- ובואו ננסה לראות איך אפשר לתקן את מה שעשינו ללא פחד ומתוך התמודדות אמיתית עם הדברים.
כל הכבוד על האומץ.
אני כמובן אשמח לסייע ולעזור במה שתצטרך !
איזבל
אתה מעלה נושא מורכב שמעלה שאלות קשות לגבינו, זהותנו ועתידנו כתושבי הגליל. אולי דווקא התקווה תבוא מאלו שגדלו אל תוך חיים אלו ומבקשים לשנות אותם מתוך הכרות עמוקה. גם אני כמוך בשנות ילדותי חוויתי את הפער בין החינוך השמאלני שקיבלנו, לבין דרך חיים שאינה יוצרת קשר עם תושבי הכפרים מעבר לחומוס ביום שישי בצהריים.
לאורך השנים החשדנות והמרירות בין הצדדים הלכה וגברה ובעיקר מאז מהומות אוקטובר 2000, כדי לעקור אותם הצד שלנו צריך להתחיל מהתמודדות עם אותה גזענות סמויה עליה אתה מדבר.
חזק ואמץ
אכן, דברים כדורבנות, אך "לסי שובי הביתה" זקוקים לך כאן לעשות תיקון גדול. רון שני זיהה את הסיכוי בהסתה והצליח , כמו בסרט "הנחשול", לחולל את הסערה הגזענית כאן שכידוע, מפלטו של הנבל הוא הפטריוטיות וכך נגררנו עד הלום, כשהטונים במספר ישובים עולים עד לב השמיים ורוח רעה מנשבת במדרכות היישובים.
זקוקים לכם הצעירים כדי להשיב את זקניכם אל המסלול ההומניסטי.