יהושע רץ

תושב רמת ישי, מורה לאזרחות ובעל תואר שני במדע המדינה, עוסק בפרויקטים חינוכיים בתחום החינוך לשלום ושותף בצוות ההיגוי של דוגרינט. ראיון היכרות עם יהושע

כל הבלוגים كل المدونات

היום הבינלאומי נגד גזענות, 21.3.11

"דור כוח האבן" – כך מכנה פול ברנטל בספרו את ילדי האפרטהייד בדרום-אפריקה ("ילדי סוואטו", פול ברנטל, הוצאת מפרש 1980). זוהי כותרת הפרק המתאר את ההפגנה שהתקיימה בשארפוויל, בה מחו השחורים בדרום-אפריקה על ה"פסים" – דרכונים פנימיים שאפשרו לממשלה לפקח על תנועת האזרחים ממדרגה שנייה. המשטרה פתחה באש על המפגינים, 69 איש נהרגו, 180 נפצעו.
ההפגנה בשארפוויל והטבח שבוצע במהלכה אירעו בתאריך 21 במרץ 1960 שהפך ל"יום המאבק הבינלאומי למיגור האפליה על רקע גזעי", מטעם האו"ם (הוכרז לראשונה בשנת 1966). אנחנו מכירים את התאריך הזה בכותרתו המקוצרת – "היום הבינלאומי למאבק בגזענות", והשנה הגדיל לעשות הממונה על לימודי האזרחות במשרד החינוך - אדר כהן, והפיץ מערכי שיעור וחומרים חינוכיים לעיסוק בנושא בבתי-הספר. ברנטל מתאר את צמיחתו של דור חדש בשנים שלאחר טבח שארפוויל, "הרוצה הכל, הכל, ומייד. מוכן להתייצב מול הכדורים ואף למות, מפני שהוא חש שאין לו מה להפסיד".
המאה העשרים ידעה מאבקים רבים שנולדו על קרקע הגזענות, ואשר בהם קמו אלה שאין להם מה להפסיד ויצאו להיאבק על כבודם. "יש לי חלום שיום אחד תקום אומה זאת ותגשים את משמעותה האמיתית של סיסמתה: "אנו רואים אמיתות אלה כמובנות מאליהן: שכל בני האדם נבראו שווים..." כך אמר מרטין לותר קינג בנאומו המפורסם, ובמסמך אחר, "מכתב מבית הכלא בבירמינגהם", הוא מתייחס לציות לחוקים: "לעולם לא נוכל לשכוח שכל מה שעשה היטלר בגרמניה היה "חוקי". בגרמניה של היטלר היה זה בלתי חוקי לתת עזר ועידוד ליהודי. אבל אני בטוח שאילו חייתי בגרמניה בעת ההיא הייתי עוזר לאחי היהודים ומעודד אותם אף על פי שהייתה זו עבירה על החוק [...] ניסיתי להפנות את הנרגנות של אחיי לפעולה ישירה בלתי אלימה והנה גישה זו נפסלת כ"קיצונית". בהתחלה התאכזבתי שסיווגו אותי כך אך ככל שהוספתי לחשוב בעניין, כך הפקתי בהדרגה קורטוב של נחת מן העובדה שאני נחשב כקיצוני והשאלה המרכזית היא איזה מין קיצוניים נהיה. האם נהיה קיצוניים לשימור העוול או נהיה קיצוניים למען הצדק."
מאבקי השחורים בדרום אפריקה ובארה"ב, מעוררים אהדה בדרך כלל ומסייעים "להרחיק עדות" ולהביט אל מעבר לאופק ולא על עצמנו. בזמן האחרון עלתה הגזענות אצלנו והפכה לעניין שבשגרה – שנאת חרדים, ערבים, ילדי עובדים זרים ופליטים מאפריקה, בדואים בנגב ועולים מרוסיה שהם "ספק יהודים". מובילים את הגזענות מנהיגי ציבור, רבנים ומחוקקים והיא הפכה לגיטימית כל כך עד שמתחשק לזעוק "כהנא צדק" ככתוב בטרמפיאדות ועל קירות בעיר.
"המטרה ברורה : למי שאינו יהודי אין חלק בארץ, אין לו שום בעלות, אזרחות או ייעוד בה. ...זוהי תורה, זוהי יהדות. ...ערביי ישראל מהווים חילול השם במערומיו....הרחקתם מהארץ הרי היא יותר מפרשה פוליטית. היא עניין דתי, חובה דתית, מצווה למחות חילול השם. במקום לחשוש ממעשי הגויים אם נפעל, הרינו לרעוד בשוקלנו את כעסו של הקב"ה -אם לא נפעל." (מאיר כהנא "לשיכים בעיניכם").
רבות דובר לאחרונה על הגזענות הפושה אצלנו. עצרות וכנסים נערכו, חומרים חינוכיים הופקו והופצו, אך תחושת הסכנה והגלישה במדרון החלקלק לא נחלשה. נראה כאילו הדיבורים נגדה שייכים לעולם מקביל והמעשים והחוקים והכרזות הרבנים הם העולם האמיתי, שאינו מוטרד כלל מרעשי הרקע החלשים הללו. "היום הבינלאומי" שהכריז האו"ם, נפל השנה על חופשת פורים ולכן לא צוין בבתי הספר היהודיים.
אולי נוכל לפחות להזכירו בדיעבד, כדי שלא יאבד... .

התמונה מתוך: http://www.defeatist-diary.com

march 21.gif

march 21.gif

תגובות

פרסום תגובה חדשה

ערך מאפיין זה ישאר פרטי ולא יוצג באופן ציבורי.
CAPTCHA
בדיקה זו מיועדת לוודא שהינך חי ונושם ואינך מחשב המפיץ ספאם