מסע החאג' למכּה, דרך מִספרים ודרך חור המטבע

נושא

מדוע למוסלמי מישראל מסע החאג' כרוך בהשקעה של אלפי שקלים, בעוד שלירדני ולאחרים מהאזור עלות מסע כזה מסתכמת בכמה מאות שקלים בלבד? ואיך, למרות ההגבלה של שלטונות ערב הסעודית לכניסת 1000 מאמינים ממדינות מוסלמיות, מישראל מצליחים להיכנס יותר מ-4,000 מאמינים ?

המאמין המוסלמי מחויב לעלות לרגל למכה לפחות פעם אחת בחייו, אך רק לאחר שכל ענייניו הגשמיים הושלמו. לפיכך, כל חייו של המוסלמי מכוונים לקראת מטרה זו, השאיפה לעלות לרגל.

בשבת 22.11.1008 יצאו ערבים מישראל למסע ארוך למילוי מצוות החאג' במכה. החאג' היא מן המצוות החשובות באסלאם, ועל פי הקוראן חייב כל מוסלמי בריא בגופו לעלות לרגל למכה. השנה יתקיים פולחן החאג' בין השישה לשמונה לדצמבר ובסיומו יוחג חג הקורבן (עיד אל אדחא), וכל מוסלמי שהשתתף בטקס במכה יקבל את התואר חאג'.
העלייה לרגל אמורה להיות חוויה שווה לכל נפש, ולכן מסייעים שלטונות ערב הסעודית לאלה שאינם יכולים לממן את עלות המסע, ועוזרים להם בלינה ובמזון.
לא כך הדבר כשמדובר בערביי ישראל: מאחר שמדינת ישראל מצויה "במצב מלחמה" עם ערב הסעודית, לא יכול אזרח ישראלי להכנס למדינה זו. כדי לפתור את הבעיה הושג ברבות השנים הסדר מיוחד המאפשר למאמינים להגיע למכה. הוא מתקיים בזכות שיתוף פעולה עם השלטונות הירדניים והסעודים, ומחייב את הערבי ישראלי היוצא למכה להשקיע בכך הרבה כסף ולהיעדר מעבודתו למשך כארבעה שבועות.
החבילה האמורה כוללת נסיעה לעמאן ולינה שם, נסיעה באוטובוס לערב הסעודית, ביקור במקומות הקדושים, לינה שם (ללא ארוחות (וחזרה. המלון שבו מתגוררים עולי הרגל במכה הוא בית דירות גדול המיוחד להם, והם מתגוררים בו בחדרים משותפים לשלושה עד חמישה אנשים. בחדרים יש מטבחון קטן שבו מוכנות הארוחות, וכל החבילה עולה 8,000 שקלים לנפש. מאחר שברוב המקרים לוקח הבעל גם את אשתו, אנו מגיעים לעלות של כ-16,000 שקלים לזוג. ועדיין לא חישבנו את עלות האוכל, קצת בילויים, קצת מזכרות, מתנות, הרבה טיפים ועוד. לשם השוואה אפשר באותו סכום לנסוע פעמיים לטיול מאורגן בסין.
מה שמקומם במיוחד היא העובדה שאזרח ירדני מעקבה (על יד אילת) או אזרח סעודי מצפון המדינה צריכים לגייס רק 600-400 שקלים, לקניית כרטיס הלוך ושוב למכה. כאמור, הסעודים מאפשרים להם ללון ולסעוד במכה על חשבונם.
אין בידינו נתונים מדויקים על עלויות המסע של העולים לרגל מרחבי העולם, כולל מאינדונזיה וממלזיה, אך על פי מארגני המסע ועל פי התרשמויות של משתתפים בו - ערביי ישראל משלמים את המחיר הגבוה ביותר. על פי השערות יש לכך שתי סיבות: הם נחשבים לאמידים יותר מהאחרים, וגם אין להם אפשרות אחרת לנסיעה למכה.
רוב העולים למכה באים בקבוצות מאורגנות מכל מדינות ערב. מאחר שיש מגבלה על מספר המאמינים שהמקום יכול להכיל (כשלושה מיליון), מותר לכל מדינה מוסלמית לשלוח 1,000 מאמינים על כל מיליון תושבים (0.1%). ישראל היא המדינה היחידה השולחת 4,500 מאמינים מתוך 1.2 מיליון המוסלמים החיים בה. הסעודים מאפשרים אמנם רק 1,200 מקומות לערביי ישראל, אך הירדנים מוותרים על חלק מהמכסה שלהם ונותנים לישראלים עוד כ-3,300 מקומות. הסיבה לכך כלכלית: למרות שהותם הקצרה בירדן, משאירים שם ערביי ישראל הרבה כסף.
הביקוש בישראל למסעות למכה כפול מההיצע: יותר מ-7,000 מוסלמים פונים מדי שנה להצטרף אליהם. ארגון המסעות מתבצע על ידי עמותה של התנועה האסלאמית - הפלג הצפוני (מחמוד דרוויש) בישראל, בשיתוף השלטונות הירדניים והסעודיים. על פי מנהלי העמותה - רוב הרווח הולך לידיים סעודיות, חלק קטן נשאר בירדן ורק 7.5 דולר משלם כל נוסע לעמותה. מסיבה זו מסתיים כמעט כל מסע בגרעון.
ערב יציאת המאמינים למכה מקובל לבוא לביתם ולאחל להם מסע מוצלח, חוויה רוחנית מעמיקה ושיבה בשלום. המברכים חוזרים ובאים עם שובם של המאמינים מהמסע.
איציק גרשוני פעיל בנושאים יהודיים וערביים.

איציק גרשוני, פעיל בנושאים יהודיים וערביים.

איציק גרשוני ايتسيك جرشوني:

תושב משגב, רודף שלום וקיום משותף.

לבלוג של איציק בדוגרינט בנושא בני סחנין וכדורגל בכלל


תגובות

פרסום תגובה חדשה

ערך מאפיין זה ישאר פרטי ולא יוצג באופן ציבורי.
CAPTCHA
בדיקה זו מיועדת לוודא שהינך חי ונושם ואינך מחשב המפיץ ספאם

 

 

* indicates required