דורון יזהר

תושב ההרחבה הקהילתית בתובל מזה כ-11 שנים. נשוי ואבא לשלושה ילדים.

כל הבלוגים كل المدونات

חשיפה אישית 10.2.11

זמן רב חלף מאז פרסמתי משהו, וזה לא בגלל שלא היו אירועים או שאין לי מה לספר. בתקופה הזו הייתי עסוק במשימות שונות, וביניהן גם מפגשים עם תלמידים וסטודנטים בהם ניסיתי להמחיש את חיי המשפחה המיוחדים שלנו. ביום שלישי האחרון התקיים יום ההתרמה השנתי של אלו"ט, עמותת הורים שהוקמה לפני יותר מ-30 שנה כדי לקדם את הטיפול לאוטיסטים ומשפחותיהם. ביום ההתרמה תלמידי בתי הספר בשכונות ובישובים מתרימים את הציבור לטובת האוטיסטים. לפני יום ההתרמה התלמידים מקבלים הסברה על העמותה ועל אוטיזם.

את פעולות ההסברה הללו מעבירים הורים, ואני זכיתי לעמוד מול תלמידי התיכון של משגב ולספר להם על משפחתי ועל ההתמודדות שלנו עם האוטיזם של בכורנו. לפני המפגש עם תלמידי התיכון של משגב קיימתי מפגשים דומים עם כמה קבוצות: אחד המפגשים המרגשים היה עם סטודנטים לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית שלומדים קורס ייחודי לאוטיזם. המרצה שלהם ביקשה לסיום הסמסטר לחשוף אותם לצדדים ההוריים של האוטיזם. אותה מרצה משמשת גם כמנחה של חברה מאוד טובה שלנו שלומדת לתואר ד"ר לפסיכולוגיה וחקר המוח וכך נוצר הקשר.

עמדתי בפני קבוצת הסטודנטים נרגש כתמיד וסיפרתי להם על חיינו מאז הלידה והאבחון דרך תחנות שונות שעברנו. כאשר הגעתי לתחנה האחרונה של חיינו עד כה שבה העברנו את בכורנו לדיור חוץ ביתי נחנקתי מדמעות של התרגשות. בדרכנו חזרה לתחנת הרכבת סיפרה לי חברתנו שהיו מספר לא מבוטל של סטודנטים שעיניהם לא נשארו יבשות. זו הרגשה נהדרת לדעת שהצלחתי לרגש את קהל השומעים שלי. יומיים לפני אותו מפגש נפגשתי עם קבוצת תלמידים בחיפה במסגרת פרויקט של עמותת נגישות ישראל שנקרא "אזרחות פעילה". המטרה היא לחשוף את בני הנוער לאוכלוסיית הנכים ובעלי הצרכים המיוחדים ע"י מפגשים משותפים עם אנשים בעלי צרכים מיוחדים. ביני ובין מרכזת הפרויקט יש קשר עתיק יומין שחודש לאחרונה והיא ביקשה ממני לספר לתלמידים על האוטיזם שלנו.

המפגש הראשון התקיים עם תלמידי ביה"ס הריאלי והיווה עבורי סגירת מעגל, שהרי אני בוגר ביה"ס הזה. מפגש נוסף יתקיים בשבוע הבא עם תלמידי ביה"ס ליאו-בק בחיפה, ושם אסגור מעגל נוסף כי רותי היא בוגרת ביה"ס הזה. מפגש נוסף עם תלמידי ביה"ס הריאלי התקיים בישוב שורשים כסיכום של סדנאות על אנשים מיוחדים ושונים. בין השאר הם חוו מפגש עם אנשים בעלי צרכים מיוחדים, ביקרו בחנות למשמעות בעכו העתיקה ושמעו הרצאה שלי על משפחה שיש לה ילד עם אוטיזם.

כל המפגשים הללו מהווים עבורי השראה בלתי רגילה. בכולם אני מספר שהשנה הראשונה מאז האבחון היתה שנה של הסתרה ובושה בלתי רגילה וגם בלתי נתפסת. לאלה יש להוסיף את החששות מפני הלא נודע, חששות שקיימים אצל כל אחד מאיתנו אבל מקבלים מימד אחר כאשר במשפחה יש אדם נכה או עם צרכים מיוחדים. כאשר התחלנו בטיפולים מרוכזים של יומיים בשבוע במרכז מילמן בחיפה נאלצנו אשתי ואני להיעדר מהעבודה יום בשבוע (כל אחד מאיתנו).

זו הנקודה שבה חל המהפך אצלי: הממונה הישיר שלי גילה הבנה ואמפטיה, שלח אותי למערך כח-אדם שבנוסף להבנה מימנו 50% מההיעדרויות שלי. פתאום הבנתי שהשקעתי הרבה אנרגיה בהסתרה במקום להשקיע זאת בטיפולים בבננו ו/או בעצמנו. החלטנו אשתי ואני שאנחנו מפסיקים עם ההסתרה ומשנים כיוון. התחלנו לספר ולשתף אחרים וגילינו שיש מי שמוכן להקשיב. אני החלטתי שאני לוקח על עצמי את תפקיד השגריר הלא רשמי ומתחיל לייחצן את האוטיזם. היות ואינני איש מקצוע בתחום הטיפולי וגם לא בתחום יחסי הציבור, הפעלתי שיקול דעת ובחרתי להשתמש בסיפור האישי שלנו, ואכן בכל מפגש שאני מקיים הקהל מקשיב ובסיום המפגש נשאלות שאלות חשובות ומעניינות. אני מתכוון להמשיך ולספר על האוטיזם דרך הסיפור המשפחתי שלנו לכל מי שיהיה מעוניין לשמוע.

ועוד משהו לכבוד יום ההתרמה: במסגרת תכנית הלילה שנינו ביחד וכל אחד לחוד ברשת ב' התראיינו מיכל שילה (מנהלת ביה"ס חורשה) וסמדר כץ-רתם (יועצת ביה"ס). בתכנית הן מספרות על ביה"ס חורשה לאוטיסטים, על אוטיזם, על מיגוון הפעילויות בביה"ס ועוד.
 
אתם מוזמנים להקשיב ולהתרגש: http://www.iba.org.il/bet/?type=aod&starting=Shneinu
 

אשמח לקבל ולקרוא תגובות. אפשר גם לתיבת המייל שלי: izhard1@walla.com

תודה על הסבלנות, דורון.

*התמונה- מתוך אתר ביה"ס חורשה

 

chorsha school.jpg

chorsha school.jpg

תגובות

תודה רבה

תגובתך בהחלט מחזקת אותי ומעודדת אותי להמשיך לכתוב.
תודה רבה, דורון.

פרסום תגובה חדשה

ערך מאפיין זה ישאר פרטי ולא יוצג באופן ציבורי.
CAPTCHA
בדיקה זו מיועדת לוודא שהינך חי ונושם ואינך מחשב המפיץ ספאם