יהושע רץ

תושב רמת ישי, מורה לאזרחות ובעל תואר שני במדע המדינה, עוסק בפרויקטים חינוכיים בתחום החינוך לשלום ושותף בצוות ההיגוי של דוגרינט. ראיון היכרות עם יהושע

כל הבלוגים كل المدونات

על פורנוגרפיה, גזענות וחינוך, 17.1.11

איך נפתח מתכון מרוקאי לעוגה? "קודם כל תירגעי!" ומתכון רומני למרק עוף? "גנבי לך תרנגולת..." ולמה פולניה עוצמת עיניים בזמן סקס? כדי לא לראות מישהו אחר נהנה...
בדיחות עדתיות מסוג זה אהובות על "סטנדאפיסטים" מתחילים העושים בהן שימוש רב כי הן מהוות לרוב הצלחה בטוחה, משום ש"כולם יודעים שהרומנים הם..." וקל להבין את העוקץ.  האם הסטריאוטיפים הללו הם גזענות? לא בהכרח. אך הם מרכיב חשוב מאוד בגזענות, וההבדל בינה לבין סטריאוטיפ הוא בפעולה: כאשר אינני רוצה שכן מרוקאי או מנסה למנוע קליטת אתיופים בעירי, או כאשר נוהג השלטון במדיניות מפלה על בסיס מוצא או דת, אזי נחצה הקו הדק בין סטריאוטיפ שהוא דרך חשיבה, לגזענות שהיא תפיסת עולם המלווה במעשים.
בדיחות כאלה אני מכיר גם באמצעות תלמידים שלי בביה"ס המתעדכנים תמיד בחומרים חדשים ואף מנסיםאותם על חבריהם בני עדות שונות, אשר לרוב מקבלים את הבדיחות הללו ברוח טובה, לפחות כלפי חוץ, כי אף אחד לא רוצה להיחשב חלש אופי הנוטה להיעלב בקלות.
 
גזענות משולה בעיניי לפורנוגרפיה: יש מעשה אהבה ויחסי מין המבטאים את האהבה ומעצימים אותה, ויש "ענף צדדי" המתבסס על מסחור של המין עד לרמות חולניות שעיקרו הוא חוסר מעצורים. הנוער שלנו חשוף כיום לפורנוגרפיה בשלל אמצעים ודרכים – מודעות בעיתונות, סרטים, אינטרנט, הכל סביבו משדר לו עולם מסעיר ומרתק, מוקצן וחולני וסוטה, אך הכמות והאיכות יוצרות מצב בו רבי-שגלים בתנוחות אקרובטיות ויחסים המבוססים על כוח, השפלה וחוסר מגבלות – כל אלה הם הנורמה אליה יש לשאוף. מול העולם הזה עומדים כוחות חלשים בהרבה – ההורים המעצבנים, המורים והמחנכים וכל שאר הדמויות המשתייכות לצד שקורא כל העת לסובלימציה, לעידון, שליטה ביצר וכללי מוסר. "לא כוחות" כפי שנהגנו לומר פעם... 
העוסקים בחינוך מתמודדים כל העת מול כוחות חזקים מהם כמו אלה שהזכרתי כאן. זוהי מלאכה סיזיפית ומתסכלת עד כי פעמים רבות מעדיפים להתמסר להוראת חומר לימודי לבחינות בגרות ולא להתיש עצמנו באתגרים בלתי אפשריים. בסופו של דבר, גם הגמול הניתן בעד הצלחה בבחינות הוא מוחשי הרבה יותר: אהדת ההורים, גאוות ביה"ס, שמחת התלמידים ושכר סביר. הישגים לימודיים ניתנים למדידה והערכה מיידית, ובוגר חמש יחידות בגרות במתמטיקה זוכה להערכה גם אם הוא גזען חשוך או שוביניסט ולאומני.
הגזענות תופסת בקלות את הנוער. לא, אינני חושש שהנערים עוקבים בדריכות אחרי ליברמנים למיניהם ומנסים לחקות אותם, אך הביטויים והחוקים, המילים הקשות וההתייחסות לבני אדם כאל חלקים מקבוצות וקולקטיבים ראויים ובלתי-ראויים, השחרור המוחלט של כל עכבה מוסרית – אלה משפיעים השפעה ניכרת הרבה מעבר למה שנוכל לשער.
גיל ההתבגרות מתאפיין בין השאר בנטייה לראות דברים בהקצנה, בצבעים של שחור ולבן ללא גווני ביניים, בכעסים מצטברים כתוצאה מתסכולים שונים, ובצורך העמוק להשתייך לקבוצת רוב חזקה ולעשות הכל שלא להישאר בודד או לא-אהוד.     
בגיל ההתבגרות קל מאוד להיתפס לסטיגמות וסטריאוטיפים. אלה מוכתבים במידה רבה ע"י הסביבה: הרחוב, החבר'ה, ההורים והתקשורת. "הרשתות החברתיות" באינטרנט מהוות מרחב של ביטויים ללא כל בקרה ושליטה ועקב כך מביאות להחרפת הסגנון עד למצבים מסוכנים. מול כל אלה, נראה שאחת המשימות שלנו כאנשי חינוך, היא לחזק את הבקרה העצמית ואת הסובלימציה, בדומה למשל ל"חינוך מיני" המנסה לעמוד מול שטף הפורנוגרפיה על מסכי המחשב והטלביזיה...  ובכן, האם להביא למשל לכיתה קטע סרט פורנוגראפי ולהסביר שאיבר מין כמו של סוס אינו עניין טבעי, והאישה בבגד עור שחור ומגלב איננה דוגמה למעשה האהבה? אין סיכוי... אך אם לא נדבר על כך בכיתה, אין זה אומר שהתלמידים לא ייחשפו לקטעים אלה בעצמם, ומי ידבר איתם בסופו של דבר? וכאשר קוראות ה"רבניות" (נשות רבנים ליתר דיוק) לנערות להיזהר מניסיונות הפיתוי הערמומיים של גברים ערבים, או שר המאשים את "הרוסים" שהגיעו לארץ במרמה רק כדי לזכות ב"סל הקליטה" בעוד יהדותם מוטלת בספק – האם להביא את החומרים הללו לכיתה כדי להסביר שגם כאן מדובר בסטייה, הגזמה, שחרור מעכבות מוסריות?                        
אני יכול לדמיין בקלות את הסערות שתתחוללנה, את הויכוח המתלהם והסיסמאות הריקות המלוות בדיבור בוטה וגס, כל אלה גם הם פרי החינוך היעיל של אמצעי התקשורת, בצירוף האיבה העמוקה כלפי "שונאי עמם וארצם, בוגדים הרוצים בהשמדתה של המדינה", אני יכול לנחש שיחות טלפון מודאגות של הורים להנהלת בית הספר, ולחוש את מבטי ההשתתפות בצער של עמיתיי בחדר המורים התוהים איך זה הרשיתי לעצמי להסתבך כך. נכון, אני אומר לעצמי בסופה של התלבטות קשה, דור העתיד של המדינה ונבחריה, המנהיגים והמובילים של הארץ הזאת בעשורים הבאים, צומחים בעצם ימים אלה בתוך אדי סירחון של ביצה טובענית, אך מי אני שאנסה לייבש אותה? למזלי הטוב יש  בחינות בגרות שעליהם לעבור בהצלחה, קיימת מצוקה בשעות לימוד ו"צריך להספיק חומר". את החינוך יקבלו מ"האח הגדול", זה אשר בסדרה הטלביזיונית וההוא שקורא לא להשכיר דירות לערבים...
youth.jpg

youth.jpg

תגובות

פרסום תגובה חדשה

ערך מאפיין זה ישאר פרטי ולא יוצג באופן ציבורי.
CAPTCHA
בדיקה זו מיועדת לוודא שהינך חי ונושם ואינך מחשב המפיץ ספאם