חיפוש לפי ישוב بحث حسب اسم البلدة
בלוגים מומלצים مدونات مفضلة
כל הבלוגים كل المدونات
הנצפים ביותר של הבלוג
الاكثر مشاهدة في المدونة
-
16/01/2011
-
05/04/2011
-
05/01/2011
-
28/01/2011
כניסה
נכנס לסבך קוצים 5.1.10
כולנו מתבוננים על אותו האירוע, על אותו המופע.
הניסיונות של הממשלה להוביל את המדינה למקום טוב יותר, לשלום, לרווחה.
מדינת ישראל ומהלכיה עומדת חשופה בפני העולם כולו, ואנחנו במבוכה.
ההתבוננות מובילה אותנו לחשיבה, ואנחנו יושבים וחושבים על הנעשה ועל מה שאינו נעשה. החשיבה מובילה אותנו להכרה והבנה, ואנחנו תופסים ומבינים את התמונה כולה.
מדינת ישראל במבוך והיא כלואה בו, כמו זבוב במלכודת רשת ישנה. נקודת היציאה ידועה לכל, הרי מאותה הנקודה המדוברת נכנסנו לאותה המלכודת, אך על מנת לצאת דרכה, עלינו להפסיק להשתולל ולהתנגש, עלינו לעצור לרגע, לדייק היטב ולגלוש החוצה בקצב אחיד ומדוד.
הקרב על קיומנו הוא קרב של ריכוז עצמי. אף אחד לא הורג אותנו באופן ישיר, אך אנחנו מותשים ונחלשים במבוך הרשת, מבודדים מהעולם החיצון, רעבים לחופש, לתרבות, להגיון.
הטקטיקה הפוליטית שכנעה אותנו לאורך השנים שהשסעים הפנימיים, השוני בין אזרח לאזרח הם שמקשים על מציאת הפתח לאושר, אך האמת היא שכולנו די דומים, שהחשיבה זהה, שהפתח עומד יציב ולא זז כבר שנים ממקומו. אנחנו נאלצים להביט בפתח ולהישאר בהכרה מלאה, אך אין לנו שליטה על ההגה, המושכות לא בידינו. הציונות העבירה אותנו על דעתנו, שכרון הכוח הוא קטלני כשכרון מעמקים. המדינאים מנסים לצאת מהפתח מבלי לעצור ולעמוד מול המציאות אפילו לרגע אחד, הם מוכנים למוטט את כולנו אך לא להודות בטעויות.
האזרחים מפגינים ברחובות מקבילים, מתרוצצים בין מאבק על עוול אחד למאבק על עוול אחר. העמותות הולכות ומתרבות, הולכות ומתמקצעות. יש הנאבקים בבילעין ויש אלה שבשיח ג'ראח, יש את אלה שמתקוממים על מחירי המים ויש על מחירי הדלק. ההפגנות קטנות ומפוזרות, הכותרות ספציפיות וממוקדות, החשיבה הרחבה הופכת צרה ועניינית מכיוון שאת הפתח כבר הפסקנו לחפש, עכשיו כולנו מנסים לאתר ולשדרג לעצמינו פיסת רשת טובה כדי שנדע שעשינו משהו, שנרגיש לפחות מעט סיפוק.
אזרחי ישראל הטובים והמוכשרים ביותר מפתחים מיומנויות יוצאות דופן אשר כל תכליתן היא למלא את החסר, לתפור טלאים על טלאים כדי לנסות ולהציל את מה שנשאר. האזרחים הפעילים, מקימים ארגונים חברתיים, חינוכיים, יוזמים פרויקטים, מקימים פנימיות, חוות שיקום, סלי רווחה אלטרנטיביים, אך יש מקום אחד שאנחנו נמנעים מלשים בו את כף רגלינו הצחיחה והוא הפוליטיקה הישראלית. אנחנו לא מאמינים בפוליטיקה, אבל אנחנו מתנהלים על פיה יום אחר יום.
אין מקום יותר מפחיד ומאיים, עלינו האזרחים הפעילים כמו המגזר הציבורי בכבודו ובעצמו. יש לנו דעות ורעיונות לרוב, אך הכניסה למגזר הזה מעבירה את האחריות בצורה ישירה על ראשינו.
מהיום שהודעתי לקרוביי האוהבים על המסלול החדש, הרגשתי רק דאגה ועצב על בחירתי.
מבחינתנו האזרחים ה"טובים" גורלנו במגזר זה ידוע מראש, או שנחלה באותה מחלה שבה לקו קודמינו ונהפוך למושחתים, או שפשוט נבזבז את זמנינו, נושפל וניעלם עוד לפני שהרמנו את הראש.
הניסיון להיכנס למערכת הציבורית דורש ממך לעשות פשרה ידועה מראש, השיקולים צריכים להיות רחבים יותר, עקיפים יותר, ארוכי טווח. אין נושא או תחום אחד שאפשר לשפוך עליו את היכולות שלך. השיקולים הרחבים נתפסים כוויתור ומביאים לחוסר אמון. כאשר אתה נכנס לסבך קוצים, אתה עלול להיפגע או לחזור בך בהחלטתך, אני סבור שאם אפילו חלק קטן מהפעילים המוכשרים והחכמים יעשו מעשה וייכנסו לסבך, יעברו מהמגזר השלישי או העסקי למגזר הציבורי ייתכן והסבך יהיה קוצני פחות.
>>
<<
תגובות
סבך הקוצים
אורח 14.01.2011
חשיבה לא שגרתית על נושא חשוב, אני אומנם לא בטוח שהדימוי שבחרת לגבי מצבנו והפתרון מדויק, או שאולי לא הבנתי אותו עד הסוף. המציאות היא מורכבת ולא תמיד תלויה רק בנו כעם או מדינה, יש שחקנים נוספים גדולים וקטנים, וגם כאשר אתה מתרכז ומחליט לאן ללכת יהיו כאלו שינסו להכשיל אותך או להכניס אותך למצב פחות טוב ממה שרצית להגיע אליו. מה שנכון הוא שצריך להיות בתנועה ולא לקפוא. צריך חשיבה חדשה ואנשים שאכפת להם ומוכנים להשקיע בה. ואתה כזה. כל הכבוד
ברוך הבא
אורח 06.01.2011
שלום יובל, לא קל ולא פשוט ובוודאי לא רווח בארצנו המתייסרת לבחור במקום השפעה שהוא, כרגע, זמנית, בשיא השפל האלקטורלי שלו ולהאמין בו. לא מקובל כי המצטרפים, היום, לפוליטיקה הישראלית, מייצגים בעיקר את האופורטוניזם והדרך הקלה והמשתלמת.
נטלת על עצמך עול של דרך חתחתים, קשה אך מאתגרת, נכונה ולא מתגמלת באופן אישי ומידי.
לכן, קודם לכל ברכות וההמשך....הצלחה רבה, אנחנו זקוקים לדור הבא, הייתי במקום הזה ונראה שכשלנו בלהביא שלום ושלווה, אושר ונורמליות למדינה ולאזרחי ישראל, נעזור לכם כמיטב יכולותינו וניסיוננו.
בימים בו המקרתיזם משתלט על כל חלקה טובה, אני מייחל שתצליחו הרבה יותר מאיתנו כי כולנו זקוקים לכך מאוד.
דובי אביגור רקפת יוצר ועורך חתונות וטקסי מצווה חילוניים