שאלת תם

מרק רוזנשטיין 22:08 | 15-10-08


כיהודי פשוט, יש לי שאלה פשוטה על אירועי יום הכיפורים תשס"ט בעכו.

הֲכָזֶה יִהְיֶה צוֹם אֶבְחָרֵהוּ - יוֹם עַנּוֹת אָדָם נַפְשׁוֹ? הֲלָכֹף כְּאַגְמֹן רֹאשׁוֹ וְשַׂק וָאֵפֶר יַצִּיעַ? הֲלָזֶה תִּקְרָא צוֹם וְיוֹם רָצוֹן לַה'? הֲלוֹא זֶה צוֹם אֶבְחָרֵהוּ: פַּתֵּחַ חַרְצֻבּוֹת רֶשַׁע הַתֵּר אֲגֻדּוֹת מוֹטָה וְשַׁלַּח רְצוּצִים חָפְשִׁים וְכָל מוֹטָה תְּנַתֵּקוּ: (ישעיהו נח ה-ו).

כיהודי פשוט, יש לי שאלה פשוטה על אירועי יום הכיפורים תשס"ט בעכו. נניח שתאופיק ג'מל אכן נסע בשכונה יהודית ביום הכיפורים כפרובוקציה בוטה ובכוונה תחילה (מה שבכלל לא בטוח). ברור ומוסכם על כולם שבעקבות אותה נסיעה התקיפו יהודים את מכוניתו והמשיכו להתפרע במשך כמה ימים. כיהודי פשוט הייתי שמח ללמוד איפה במקורותינו כתוב שנכון – ומותר – להתפרע ביום הכיפורים ולהפעיל אלימות נגד לא-יהודי הנוסע במכונית ביום טוב שלנו. אינטואיטיבית, כיהודי פשוט, זה נראה לי הפרה של ההלכה, של רוח יום הכיפורים ושל דרכי שלום. לכן, הייתי מעוניין לראות הסבר מוסמך של רב, שיעזור לי להבין איך מוצדקת התנהגות היהודים בפרשה ההיא.
אני חייב לומר ששתיקת הרבנים בימים האחרונים רועמת וצורמת. הרי מדובר בחילול של היום הקדוש על ידי מספר לא קטן של יהודים – חילול שהביא בעקבותיו לגל של אלימות, לקרע רציני ברקמת החיים של עכו ולסבל רב של כמה חפים מפשע. אותי לימדו שמי שמזלזל בערכי היהדות בפרהסיה ומוציא שם רע לכל הקהילה נחשב כמחלל שם שמים. כלומר, בחילול השם עסקינן.

סביר להניח שאילו היו הרבנים – המקומיים והארציים - מוקיעים התנהגות זו, היו תורמים להרגעת הרוחות ולמניעת התנהגות דומה בעתיד. מאחר שלא עשו כך - "שתיקה כהודאה דמי" – כלומר, קשה להימנע מלפרש את שתיקתם כתמיכה בהתנהגות המתפרעים. ואם פעילות המתפרעים היא חילול השם – שתיקת הרבנים על אחת כמה וכמה.
כיהודי פשוט אני תוהה בעצב: האם ביום הכיפורים הזה, במדינה היהודית המתחדשת, פשטה היהדות את הרגל?
גילוי נאות: הכותב הוא אשכנזי, אנגלו-סקסי, מסורתי ולא גר בעכו.

הבהרת המחבר

אני מודה למגיבים לדברי, גם לאלה שהגיבו באופן פרטי. חשוב להבהיר: לא התכוונתי לטעון שכל האחריות על אירועי יום הכיפורים מוטלת על היהודים או על רבניהם. אמנם קשה להגיע לגירסה מוסכמת של אירועי השעות הראשונות של האירוע, אבל נראה שיהודים התקיפו נהג ערבי, ובעקבות התקפה זאת הגיעו מתפרעים ערבים למזרח העיר, שם התעמתו עם יהודים במשך הלילה ובהמשך היום. אם מנהיגים דתיים מוסלמיים עודדו התנהגות זאת או אפילו רק שתקו - זה חמור, ואינני מצדיק או מקבל התנהגות זאת או מגן עליה. ואולם, התנהגות בלתי מוסרית של יהודים פוגעת בי בצורה אחרת, כי אני כיהודי מיוצג על ידי המתפרעים והמנהיגים היהודים, והם פועלים, במידה מסויימת, בשמי. לכן, הכעס שלי עליהם שונה מהכעס על אנשים אחרים המתנהגים בצורה בלתי מוסרית. כשהבעתי כעס הזה לא התכוונתי להמעיט מאחריותם גורמים אחרים או להצדיק את התנהגותם.
מרק רוזנשטיין

אירועי עכו

אני מזדהה עם שאלותיו של מרק. שתיקת הרבנים היא תופעה. הם יתמכו בכל עבריין דתי וימנעו מתגובה לפרובוקציה של דתיים שהיא חילול הדת, כמו פגיעה בחילונים, ערבים, פלסטינים וכו', גם אם בוצעה בשבת וחג. אם האלימות אינה דרכה של הדת, צריכים הרבנים למיניהם להוקיע כל גילוי של אלימות כלפי אחרים, במיוחד אם היא מתרחשת בימים "קדושים". התעלמות מתגובה מצביעה על תמיכה באלימות. אדם שאינו מתנגד לאלימות של גורם דתי בשבת, מבטל לדעתי את קדושת היום וכל הבסיס לאמונתו פסול. כשם שאנו זוכרים ומזכירים פרעות שנעשו אחרים בנו, עלינו לשלול פרעות של גורמים יהודיים באחרים.

התפרעות ויהדות

אין כמוך מרק לבטא את הסלידה ממעשי הביריונים בעכו. אגב, - יהודים וערבים.
האם שם המשחק הוא אלימות כפי יכולתך? האם יש פה סוגיה חברתית ובכלל לא דתית? האם הביריונים היהודים רקדו על מזבח יום הכיפורים רק כדי להכות את ערביי עכו כי גזענים הם? האם ביריוני עכו הערבים מצאו גם הם אמתלה לחגיגת האלימות?
הפנייה היא אם כן אל המנהיגות.
רבני ישיבת ההסדר ורבנים אחרים: האם דבריו של מרק מוכרים לכם? אולי התחלפה לכם דתיות בקנאות ותענית באלימות? האם ביום כיפורים בו אתם מצווים בחשבון נפש, פתחתם חשבון גזעני?
שלא לדבר על ראש העיר המהולל, ששוכח את חלקה המוסלמי של עירו ונוהג כאחד הביריונים.
כך גם נוהגת המדינה, אך על זאת בהזדמנות אחרת.

דובי אביגור, יועץ בין אישי למנהלים, אורג מזרח מערב, רקפת משגב.

קנאות דתית מצד מנהיגים מוסלמים

קנאות דתית מצד מנהיגי דת מוסלמים מתקבלת בהבנה. מדוע?
כי נוח לנו להאשים את עצמנו בכל מה שקורה מסביב?
כי נוח לנו להתעלם משום שזה משרת את תפיסת העולם שלנו, וכל חריגה תערער בנו תפיסות אלה?
כי אנחנו עיוורים למציאות ההולכת ונבנית כאן?
האמת היא שמי שלא מתיישר עם תפיסות העולם שלנו, למרות שהוא דוגל בשכנות טובה ובשוויון חובות וזכויות, מחפש ומחפש בין השורות איזו מילה, ולו הקטנה שבמילים, שתגלגל את האשמה גם לפתחם של שכנינו. והוא אינו מוצא!

היכן היו, אגב, המנהיגים המוסלמיים בזמן האירועים? כמנהג ימים קדום (זכרוני ארוך טווח) הם פצחו בקריאות "פזעה" היסטריות מעל צריחי המגדלים, קריאות שהובילו המון משולהב ורווי שנאה למסע אלימות בשכונה העכואית, שחלק מתושביה הם מן הסתם בריונים הרחוקים מן היהדות כרחוק מזרח ממערב.

מרק רוזנשטיין: תושב שורשים, מנכ"ל עמותת הגליל לחינוך ערכי העוסקת בבניית תרבות משותפת ואזרחות משותפת על ידי פעילות חינוכית בגליל. העמותה היא ביתו של אתר דוגרינט